|
|
עמוד:15
15 באנגליה צריך היה וולסלי ארון להתמודד באתגר רציני : היו שם ארגוני נוער מבוססים, שכלל לא היו לאומיים בתודעתם, והיה צורך במשקל נגד . לא כן בדרום אפריקה, הציונות, כמוסד וכדפוס של הזדהות יהודית ) ולא כאן המקום לדון ביחס בין אלה לבין דפוסי הציונות באירופה ( , נהנתה ממעמד של הגמוניה כמעט בקהילה היהודית בדרום אפריקה . בכל אופן, לא הייתה שם נוכחות משמעותית של ארגוני נוער לאציוניים, ובוודאי שלא היו ארגוני נוער אנטיציוניים, כפי שהיו באנגליה ובמידה מסוימת גם בארצות הברית . במסגרת הפדרציה של ציוני דרום אפריקה, שהייתה ארגון הגג הראשון של הקהילה היהודית בדרום אפריקה כולה, עוד לפני ייסוד ה"בורד אוף דפיוטיס" ) ועד שליחי הקהילות ( לפי המתכונת האנגלית, כבר נוסדו בשנות העשרים והשלושים ארגוני נוער, שהיו בהם רבים מאוד מבני הנוער היהודי בדרום אפריקה, בעיקר בני 16 שנה ומעלה . אלה נקראו "סוסייטיס" ) אגודות ( של "יאנג זיודיאה", "יאנג ישראל" וכדומה . הייתה פעילות ענפה במסגרת ציונית לבני הגיל הזה . ובעצם, כאשר קמה תנועת "הבונים", הוויכוחים הפניםקהילתיים הראשונים נסבו על השאלה, אם יש להכיר ב"הבונים" כמעין משמרת צעירה שתזין את אגודות הנוער הציוניות האלו . נשמעה אז הטענה, ש"הבונים" אינה מוגדרת במידה מספקת כתנועה ציונית . לבסוף, ב ,1936 הגיעו להסכם בו נקבע, שתנועת "הבונים", שעד אז הייתה עצמאית לחלוטין ולא הייתה קשורה לפדרציה הציונית, תוכר רשמית כתנועת הנוער הציונית לגילאים שעד 16 שנה, ובוגרי "הבונים" יוזמנו להצטרף לאגודות הנוער הציוני . ובכל זאת, המנהיגים של "הבונים" דאז ) עימם נמנה לואי אריה פינקוס, שלימים היה כידוע יו"ר של ההסתדרות הציונית העולמית והיה האדריכל של הרחבת הסוכנות היהודית מחדש, בסוף שנות הששים ( לא וויתרו על הזכות להקים שכבה בוגרת במסגרת תנועת "הבונים", מגיל 16 שנה ומעלה . לשכבה זו קראו "שכבת השומרים", ובמרוצת הזמן התפתחה בתוך שכבה זו זיקה לחלוציות ולסוציאליזם שחוללה שינוי מהותי באופיה של תנועת "הבונים" . זה מביא אותי אל השאלה השנייה מה ההסבר לתפנית הזאת ? מבחינת ההתפתחות הכרונולוגית, כל מה שעבר על התנועה בבריטניה עבר גם על התנועה בדרום אפריקה, בשלב יותר מאוחר . כלומר, מה שקרה כבר בשנות השלושים בבריטניה התפתח בשנות הארבעים בדרום אפריקה, ובמיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה . בתקופה שבין 1945 עד 1953 בערך, עברה התנועה בדרום אפריקה תהליך של שינוי מבפנים . ומשום שהדברים טרם נחקרו בפירוט, אינני יודע לאמר בצורה מוסמכת מה המשקל היחסי של הגורמים אותם אזכיר להלן . דומני, שחל איזה שהוא תהליך אימננטי מקרב הנוער עצמו . כאשר החלו לפעול במסגרת שכבת ה"שומרים" מעל גיל ,16 חלה התפתחות שהביאה את החניכים לסדרת מסקנות, לקראת אימוץ הרעיון של עלייה אישית במסגרת חלוצית, כמו גם לקראת זיקה מסוימת לסוציאליזם . ונשאלת השאלה, אם התהליך הזה היה דומה למה שקרה בתנועות הנוער ה"קלאסיות" בגרמניה ? אפשר לציין מספר גורמים מיוחדים שהשפיעו על התהליך, ואלה הם : קודם כל, ההשפעה של "השומר הצעיר" . בסוף שנות השלושים נוסדה תנועת "השומר הצעיר" בדרום אפריקה, שהבסיס החברתי שלה היה שונה מזה של "הבונים" . אלה שייסדו את "הבונים" היו כבר דור שני בדרום אפריקה ואילו אלה שייסדו את "השומר הצעיר" היו בעיקר מהגרים צעירים שהגיעו ממזרח אירופה; במקרים
|
|