יחזקאל אבנרי (החותרים): המחנות העולים בפלמ"ח

עמוד:13

­ 13 ­ החלטה ולא היה עליה ויכוח . ולכן רבים מבוגרי התנועה הצטרפו בשלבים מסוימים של בגרותם אל הנוער העובד . וגם זאת אל נשכח, שבימים ההם היה אחוז הנוער הלומד בארץ קטן, מסיבות שלא אפרטן כאן . כתגובה לפרסום הספר הלבן במאי 1939 ואחר כן כתגובה לגזירות הקרקע בפברואר ,1940 הקימו המחנות העולים את "פלוגות נוער", אשר תפקידן להתארגן ולהתאמן, מתוך הנחה והערכת מצב האומרת שהשלטון הבריטי מתחיל להפקיר אותנו, למרות שהל"בור היה אז שותף לשלטון בבריטניה . החוקים האלה הוכיחו למעשה שהשלטון הבריטי איננו איתנו . התנועה מחליטה להקים קבוצות ולאמן אותן באימונים שהיו מקובלים אז . אפילו הקימו קבוצות מחתרת, שהיו מחולקות לחמישיות­חמישיות של חניכים עם מדריכים, והמזכירות הארצית של התנועה הייתה למעשה היחידה שידעה מי הם אנשי המפתח בהתארגנות הזאת . כל זה היה תחת רושם התפיסה האומרת שיבואו עלינו עוד ימים גרועים יותר . ההשתלבות עם החג"ם, עם הגדנ"ע באותם הימים, הייתה לקויה מאוד, הגדנ"ע אז היה מאורגן במסגרת עירונית ועוד לא היה ארגון ארצי . גם מטה ה"הגנה" פעל יותר במסגרות עירוניות או אזוריות ולא כל כך במסגרות ארציות, ולכן גם ההתארגנות של פלוגות הנוער הייתה מקומית בעיקרה . המחנות העולים הייתה אחת התנועות הראשונות אשר נתנה לזה איזו שהיא מסגרת ארצית, על ידי כך שמינו שניים­שלושה מבין הקומונרים לאחראים לכל אזור וקומונר אחד שירכז את כל הפעולות . מכיון שעסקו בזה באינטנסיביות רבה, הוקמו תוך זמן קצר פלוגות נוער זהות גם בתנועות האחרות, וקומונרים של המחנות העולים שהיו קצת יותר בעלי ניסיון וקצת יותר בעלי יוזמה, הדריכו למעשה את פלוגות הנוער של התנועות האחרות . התקיימו קורסים, שניסו להחדיר בהם איזו שהיא תורה שכללה קפא"פ, קצת שדאות ודברים אלמנטרים, ועסקו הרבה בקשר . למעשה, בוגרי המחנות העולים, כבר משנת 1928 ועד 1932 ­ היוו יחידת קשר בתל אביב . זה עוד היה בתנועת "החוגים", ואורי ברנר ואורי יפה כתבו על כך . המבחן היחידי, שאני רוצה בהזדמנות זו להזכיר אותו, שהיה פועל יוצא של אותה תקופת אימונים, היה הסכסוך המפורסם באשרפ"ה, בדצמבר ,1940 כאשר ערבים עלו על אדמה של מסילות ומנעו בעד החורשים לעבד את הקרקעות שהיו שייכות לקיבוץ ולאזור . אז הזעיקו את בוגרי הקורסים של המחנות העולים, אשר חלק מהם הספיק לעבור גם קורס מזורז על ידי המדריכים ממעוז חיים . הקבוצה, שמנתה כארבעים חבריה עם מקלות קצרים, הצליחה להדוף את כל ההתקפות של הערבים, אף כי היו ביניהם רוכבים רבים . התדהמה של הערבים הייתה רבה . גם גורם ההפתעה פעל, והקפא"פ הוכיח באותה הזדמנות את יעילותו, עד כדי כך שבקורס הראשון של הפלמ"ח, במשמר העמק, קראו לאותו קומץ מדריכים שיבואו להדריך בקפא"פ . יצחק שדה היה אחראי על הקורס ועקיבא עצמון פקד עליו . אני עובר ומסכם את התקופה הזאת בקצרה, ומגיע לשנים 2491­ 1944 . המתח ביישוב גבר אז מאוד לנוכח סכנת הפלישה הגרמנית . קודם כל חששו מפלישה מהצפון ומעירק, ולאחר מכן חששו בשל אל­עלמיין . תנועת המחנות העולים נרתמה לגיוס תלמידי השמיניות ברחבי הארץ, בכוונה ליצור תנועה גדולה של נוער לומד שיצא לעבודה, ובמקביל ­ לאימונים . הפלמ"ח היה עדיין בחיתוליו, אבל ארגון תלמידי השמיניות הגיע באותה תקופה לשיא פעילותו . ממש מפתיע לקרוא בחוזרים שפורסמו על ידי "המרכז החקלאי", המוכיחים, שביוזמת ארגון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא