|
|
עמוד:14
14 המילולי שמדובר עליו בעבודה הוא יחס אישי . בהקשר זה יש גם לשאול : האם יכלו תנועות הנוער לפתח, בכלל, ובמקרה זה בפרט, קו שונה מזה של מפלגות האם שלהן, או שניזונו מבחינה רעיונית אך ורק מהן ? שאלה נוספת עולה מתוך הביקורות בדף הירוק ) מסי ,270 1989 . 5 . 16 ( , המתייחסות לעבודה שבה אנו דנים . דרכן של כתבות עיתונאיות שמסקנותיהן קיצוניות מאלה של העבודה עצמה; וחלק מן התגובות בדף הירוק, שהגיבו על הכתבה ) הדף הירוק מסי ,265 1989 . 5 . 2 ( , התייחסו לכתבה, ולא לעבודה עצמה, שאותה לא קראו המגיבים . אחת מן הביקורות הקשות נמתחה על העדר היערכות בתנועות הנוער, והעדר שינוי בתוכני החינוך ובתוכניות ההדרכה אחרי סוף ,1942 כאשר היישוב נוכח לדעת שבאירופה מתבצעת השמדה כוללת . כאן עומדת לפני הכותב בעייה לא פחות מורכבת מאשר בעיית הערכת היחס, או השאלה, האם היה היחס קבוצתי או אישי : הבע"ה היא האם אפשרית בכלל היערכות מחודשת לאירוע בקנה מידה כזה תוך כדי התרחשותו ? האם אין זו דווקא תגובה אנושית מובנת לדבוק בקיים, במה שיש, נוכח אירוע חסר תקדים, ולא לקום מ"ד ולערוך שינו"ם מפליגים, בטרם נוצרה האפשרות לעכל את המתרחש ולהפנימו ? דומה ששאלה זו חריפה במיוחד כאשר מדובר בדור שהאידיאולוגיה וההשתייכות המפלגתית היו האלףבית של חייו, של ח" היוםיום שלו, והכתיבו סדרי מחשבה והתייחסות . ביקורת זו התמיהה על דור שרובו לא שינה את סדרי מחשבתו תוך כדי ההתרחשות נובעת מידיעתנו היום את היקף האירועים בתקופת השואה וחשיבותם . שאלה היא, אם הדורות שחיים אחרי המלחמה והשואה, מיישמים דרישות אלה שהם דורשים מקודמיהם, ונערכים מ"ד בכיוון שונה נוכח אירועים חסרי תקדים, או שגם עליהם עובר תהליך ממושך שבעקבותיו בא השינוי, לעתים אחרי שחלף האירוע עצמו . כלומר האם יש לחוקר אפשרות להעמיד את ביקורתו הוא במבחנו של ההווה, במבחן הניסיון של דורו . ושתי שאלות נוספות : האם אפשר היום להיוודע מי הם אותם החניכים או הבוגרים, החותמים בעיתונות התנועות או על תוכניות ההדרכה בשמם הפרטי, ולכל היותר מוסיפים את האות הראשונה של שם המשפחה, כביטוי למגמת הניתוק משמות המשפחה של ההורים, שלא תמיד היו עבריים, כביטוי של חברותא הדוקה ובלתירשמית . במלים אחרות : האם אפשר למצוא יותר פרטים על הכותבים, ולנסות ולאפיין דרך הפרטים האלה את השפעת גילם, מקומם ומוצאם של הכותבים, על השינו"ם שחלו בחם, או לא חלו בהם, נוכח אירועי השואה, על צורת התבטאותם ועל יחסם המקורי לנושא . ושאלה אחרונה, הכוללת בעצם את הנושא כולו . היום יחסנו לעניין יחסו של ה"שוב לשואה שונה מיחסם של בני התקופה . נושא זה מציק לנו וטורד את מנוחתנו עד שאנו מעוותים את תמונת העבר . אנו מפרידים בין בניין האר\ והוויכוחים שליוו אותו ואת הגשמת הציונות בכלל, לבין הצלת יהודי הגולה, ואומרים : לא "תכן שהייתה זו מסכת אחת, אלא האחד חייב היה לבוא על חשבון חברו . אם חיזקו את ההגנה והקימו "שובים, זה היה על חשבון ההצלה, שהרי אותו זמן, עם אותם כוחות ואותה אנרגיה, אפשר היה להשקיע בהצלה ולהגיע לתוצאות משמעותיות יותר במספרי הניצולים . זהו צירו של רגש האשמה המלווה אותנו היום : מדוע עסק אז ה"שוב בבניין ובמריבות מפלגתיות ומדוע לא הגיע להישגים גדולים יותר בהצלה, הישגים שמקורם בהתייחסות עמוקה יותר לנושא .
|
|