|
|
עמוד:8
8 התלבטתי כיצד להציג כאן את הדברים והגעתי לסיכום כזה : ראשית, אציג את מבנה המחקר, שנית, אעמוד על עיקריו ולבסוף אעמוד על נקודות בעייתיות הנובעות מהמחקר הראויות לעיון ולדיון . אני מקווה שלא ניכנס פה לעימות חריף מדי, ולמרות הרגישות המובנת, יבוטאו חילוקי הדעות בצורה עניינית ככל האפשר . ראשית למבנה המחקר . המחקר עוסק בעיקרו בארבע תנועות נוער : "השומר הצעיר", "המחנות העולים", "הנוער העובד" ו"גורדוניה" . תוך כדי עיסוקי במחקר התברר לי שבנושא שבו עסקתי, היחס לגולה, אין ב"השומר הצעיר" בעיה של מחסור בכתובים . "המחנות העולים" ו"הנוער העובד" אוחדו ליחידה אחת, מכיוון שבנושא היחס לגולה כמאט שלא נמצא הבדל ביניהן, ואילו לעניין "גורדוניה" נמצא מעט חומר, ולא ניתן היה לחקור אותה באותה שיטה שבה חקרתי את יתר התנועות שיטה שעליה אעמוד בהמשך הדברים . את המחקר בניתי על פי שלוש תקופות : א . תקופת טרום מלחמת העולם השנייה; ב . מ ,1939 מועד פרוץ המלחמה, עד סוף 2491; ג . מסוף 1942 ועד סוף המלחמה ב 1945 . ההיגיון שמאחורי חלוקה זאת הוא כדלקמן : בחלק הראשון בדקתי את הרקע האידיאולוגי וההיסטורי של התנועות השונות מעת ייסודן ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה; בחלק השני, עד סוף ,1942 המועד בו נודע ליישוב דבר הפתרון הסופי, אני בוחן את התנועות בתחילת המלחמה; ובחלק השלישי אני חוקר את התנועות מסוף 1942 ועד תום המלחמה . הערכתי שבסוף 1942 היה צריך לחול מפנה בהתייחסות לגולה, ואכן הערכה זו התאמתה . נקודת הזמן שבה סיימתי את המחקר, עת תום המלחמה, נראתה לי מלאכותית למדי, כי לפי תחושתי רק אחרי המלחמה התחיל תהליך העיבוד הנפשי של האירוע תהליך שנמשך עד היום . המחקר בנוי על עיקרון ההפרדה בין המסר התנועתי, של בוגרי התנועה, המסר של תוכניות ההדרכה התנועתיות, ובין התבטאויותיהם של החניכים וזאת מתוך הנחה שהמסר החינוכי של בוגרי התנועה עובר לחניכיה באמצעות תוכניות ההדרכה ויש טעם לבדוק את הקשר בין הגורמים השונים השותפים לתהליך החינוכי . נתחיל ב"השומר הצעיר", "המחנות העולים" ו"הנוער העובד" כמכלול אחד . המסר שלהן בתחילת המלחמה היה שהשואה אינה אלא פוגרום וההבדל בינה לבין הפוגרומים של סוף המאה ה 19 וראשית המאה העשרים הוא כמותי בלבד . משמעותו החינוכית של מסר זה הוא שהעיקרון הציוני של שלילת הגולה, שעליו חינכו את חניכיהם עד מלחמת העולם השנייה, נשאר תקף ואף קיבל משנה תוקף . דבר נוסף שהיה משותף לכל תנועות הנוער עד 1939 הוא תהליך הפוליטיזציה שפקד את כולן . "המחנות העולים" ו"הנוער העובד" נצמדו לקיבוץ המאוחד ו"השומר הצעיר", כחלק מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הפך מתנועת נוער רליגיוזית כוחנית לתנועה פוליטית מארקסיסטית, ולכך הייתה השפעה מרחיקת לכת על יחסם האידיאולוגי של חניכיו לגולה .
|
|