שיר וזמר בתנועות הנוער הארץ-ישראלית

עמוד:11

­ 11 ­ החדש של השיר ואת טעמם של אנשי התנועה הצעירים, שלגביהם החולצה הכחולה הפשוטה עלתה ביופיה על כל "העדיים" . עם הזמן נשכח השותף לחיבור הטקסט דודיק ורטמן, שהיה חברו של זעירא בעבודת הסנדלריה בקיבוץ, אך גם חברו לחיבור מילות השיר . כשביררתי כיצד זה הושכח שמו של דודיק כשותף לטקסט נאמר לי : "הללו היו חברים, אחד שמו ידוע והולך לפניו, השני אלמוני לגבי הציבור הרחב . אז דודיק מחל על כבודו והשיר "הודבק" בלעדית לזעירא" . אגב, עניין זה של כותבים אלמונים לעומת כותבים הידועים לציבור, כאשר לעתים נוטים לשכוח את תרומתם של אלה הראשונים לזמר העברי, אף הוא עניין לענות בו, אך כמובן, במקום ובזמן אחר . גם זעירא לא תמיד מוזכר . ניתן למצוא שירונים שבהם נמחק לא רק שמו של דודיק אלא גם שמו של זעירא, וליד שם השיר "חולצה כחולה" נכתב ­ מלים ולחן : עממי . עממית אולי דרך התפוצה, עממית אולי דרך ההזדהות, אך בעלי זהות ושורשים ברורים הם הלחן, המלים והמקור המשפיע, אם לא לומר המקור לחיקוי . ה . לסיכום בחרתי כאמור לעקוב אחרי מקורו וגלגולו של אחד השירים האופייניים לתנועה . דומה שניתן ללמוד משיר זה כמה דברים : 1 . מסתבר שהזדהות עם אלמנט מסוים ) במקרה זה שיר­זמר ( אינה חייבת להיווצר בהכרח מתוך החברה המזוהה עם האלמנט הזה, או מתוך אותה תופעה חברתית הנסובה סביבו . אפשר שיהיה אלמנט קיים מחוץ לחברה כלשהי, ובסיטואציה חברתית מסוימת "מצא מתאים לצורך אמיתי של אותה חברה, ואז יאומץ על ידה, עד אשר מקורו וגלגולו "שכחו ויהיו בלתי­רלוונט"ם אף לגבי "המשתמשים" החדשים בו . אפשר אף שאותו אלמנט ישמש לפונקציה שונה לגמרי מזו המקורית . 2 . היחס בין סמל למסמל אינו בהכרח פשוט וישיר מבחינת דרכי היווצרות הסמל . יתכן שאלמנט קיים שאומץ יקבל עם הזמן משמעות ניטרלית ביחס לפונקציה שמילא בראשיתו . בהמשך הזמן, כשיהיה קיים בחברה ­ בזו המקורית או באחרת ­ צורך בסמל, ייתכן שתעשה חפיפה . אותו אלמנט, שבראשית תהליך האימוץ חל בו תהליך של ריקון המשמעות הראשונה שיוחסה לו, בהמשך התהליך הוא מתמלא במשמעות

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר