|
|
עמוד:7
כאמור, נראה לי, שבדיקת הזמר המושר היא אחת מהאפשרויות דרכן ניתן לחדור לאותם זרמי עומק של תנועה, זרמים המפכים מעבר לרובד המוצהר . ב . לבדיקת אופיה הישראלי של תנועת הנוער נהוג לראות בתנועת הנוערהעובד תנועה ראשונית . חשבתי לנכון לבדוק מהי אותה ראשוניות, ומה מידתה ביחס לנעשה ולנשמע ביישוב בתקופה הנידונה . תיתכנה, למשל, מידות שונות של ראשוניות ביחס לאלמנטים מסוימים, ומידות אחרות של אימוץ תכנים ביחס לאלמנטים אחרים . בהקשר של ראשוניות התנועה מציינים את הישראליות שלה . לי נראה שיש טעם לבדוק את מושג הישראליות . האם הישראליות מתבטאת בסיפורים החסידיים שמקורם בגולה ) וראה סיפורי אגדותיו של דוד כהן ( ; האם היא מתבטאת בשירי החסידים שרובם, כידוע, הם משירת הגויים שגוירה, פעמים תוך התאמת "מילות קודש" למנגינה איכרית ואלאכית, ופעמים תוך התייחסות מטפורית לעלילה הגויית המושרת, בחינת שינוי הכוונה מ"בינו לבינה" גויי, ל"בינו" של אדם יהודי לבינה של שכינה אלוהית . מכאן, כנראה, מקור האמרה : "לא הניגון עיקר, אלא הכוונה" . מאחר שהניגון ניגון זר היה, אך הכוונה יוהדה . ואולי הישראליות היא שאילת אלמנטים מתנועת הפועלים הבין לאומית והתאמתם לתנאים בארץ ? ושמא מתבטאת הישראליות באופן אימוץ השירים הרוסיים ששימשו תשתית של הווי, ואולי משהו שמעבר ל"סתם" הווי ? והרי מקורה של השירה הרוסית בארץ הנו לפחות כפול : היא הובאה על ידי אנשי העליות הראשונות שהביאוה אתם מהבית, ממולדתם הראשונה, והיא הובאה דרך השפעתה על דור יוצרים ישראלי שגדל על ברכי הלחן הרוסי בבית הוריו, טרם עלייתו ארצה ואף בארץ עצמה . וזאת מבלי להתייחס לעובדה שבין מלחיניה של רוסיה רבים היו יהודים, וכך אף מייסד מקהלת הצבא האדום ומנצחה הראשון . מעניין לבדוק בהקשר זה, האם לוויכוח שפרץ בארץ, בעיקר בשנות ה ,40 בין מצדדי הזמר הרוסי בתנועת הנוער הישראלית, לבין
|
|