|
|
עמוד:15
15 חייב לדעת את התנאים הכלליים בעולם בתקופה המסויימת, שהוא בחר בה . כמו כן עליו להמשיך ולבדוק את מצב הקהילה היהודית הזרמים השונים ובמיוחד הציוניים . רק אחרי זה אפשר לחפש ולהבין את המקורות לצמיחת תנועות הנוער היהודיות בכלל והחלוציות בפרט . החוקר ימצא בוודאי תופעות משותפות, המאפיינות את התנועות החלוציות ומבדילות אותן מכל התנועות האחרות בעולם, למשל, מתנועות הנוער הקלסיות, אשר חיפשו את הרומנטיקה ואת ההליכה אל הטבע כמטרה . השם "תנועת נוער" כבר מציין את העובדה, שמדובר בתקופה מסויימת קצרה בחיי האדם תקופה של חלומות, של אידיאלים אנושיים או אחרים תקופה של רעיונות אוטופיים . הנער המתבגר גם מתגבר ו"משתחרר" במשר הזמן מכל זה ועובר לחיים הרגילים "הנורמליים" של עולם המבוגרים . תקופת תנועות הנוער שלו נשארת אז רק נושא לזכרונות יפים . כאן ההבדל הגדול המייחד את תנועות הנוער החלוציות, כי הן מחנכות להגשמת האידיאלים "האוטופיים" בעולם המבוגרים בארץ ובקיבוץ . למעשה אנו משתדלים לחיות את חיינו לפי חלומותינו שחלמנו בתנועות הנוער גם אם נתחשב בכל השינויים, הנסיון, ההישגים והאכזבות . אבל החוקר ימצא בוודאי פרט לנקודות המשותפות הבדלים גדולים בין התנועות השונות . כל תקופה ותקופה כל ארץ וארץ כל תנועה ותנועה עם התנאים המיוחדים וההבדלים הגדולים . כר יש לנו כמובן עניין מיוחד לחקור את תגועות הגוער החלוציות בתקופת השואה מבלי להיכנס למחקר כללי של השואה, אלא רק בהקשר ובהתייחסות לתקופה זו של העם היהודי . אלו תפקידים הן קיבלו על עצמן או לא קיבלו על עצמן למרות המציאות האיומה איר הן השתלבו בחיי הקהילות היהודיות מה היה גורלן ועוד שאלות רבות תעמודנה לפני החוקר . אני שואל את השאלות האלה כלפי התנועות, שהיו תחת שלטון הכיבוש הנאצי, אבל גם כלפי אלה, שהיו בעולם החופשי בגולה ובארץ . מספר התנועות היה רב מאוד . רק בארכיון שלנו נמצאים למעלה מ 50 שמות של תנועות . אנחנו יודעים בכל אופן בוודאי כל "בוגרי תנועה" שהיו מקרים ומצבים בהם נהפכו נערים למנהיגים מכורח המציאות, וגם היו מקרים הפוכים, שהציונים המבוגרים ייסדו תנועות
|
|