|
|
עמוד:8
8 התיאורטיקנים שקמו ביואנדרפוגל' הלכו בעקבות ההוגים היפולקיים 1 וייחסו לקירבה לטבע ולנוף משמעות של חיפוש שורשים, תור כדי התמזגות נפשית עימם . הם חשו מחויבות ליפולק', למסורת ולמיתוס, טיפחו אידיאלים גרמניים של הרואיות ויופי נורדי, החיו את שירי העם ואת הריקוד העממי, וטקטי פולחן פגאניים, אשר למדורה הייתה בהם משמעות סמלית . היואנדרפוגל' היה פטריוטי ועם זאת אפוליטי . הוא העדיף את הרגש על הארגון, ואת ההתחברות האורגאנית על המכניסטית . על מכלול דברים אלה כדאי מאוד לקרוא את מפרו של מוסה : 'משבר האידיאולוגיה הגרמנית', ופרק בספרו : 'גרמנים ויהודים' . הוא דן בהם גם בתנועות הנוער הגרמנית והיהודית ובהשפעת הרעיונות היפולקיים' על בובר ועל יהדות גרמניה . אני השתכנעני שהמפגש והקירבה בין עולמם הרוחני של האינטלקטואלים הציונים הצעירים ובין עולמו של היואנדרפוגל' ובכלל זה הרעיונות היפולקיים' הולידו את הרעיון לראות בהקמת תנועת נוער יהודית דרך לתיקון הפרט והאומה, לבד מן הסיכוי להבטיח בדרך זו עתודה לו 1נועה הציונית . אתאר עכשיו כמה קווים עיקריים להבנת עולמם הרוחני של צעירי הציונים בגרמניה, ערב ייסודה של תנועת הנוער . מבהיגם קורט בלומנפלד ) Blumenfeid ( עשה נפשות בקרב צעירי המתבוללים בתזה שהיהודים הם חסרי שורשים בגרמניה . הוא עקר אותם מן ההזדהות עם הלאומיות הגרמנית, אף לא מן התרבות הגרמנית . אכן, הם היו מודעים למשבר הזהות האישית, ומצוקתם האישית התבטאה בחיצוי הנפשי בשל הגרמניות התרבותית והתודעה היהודית הלאומית . העקירה מן הזהות הגרמנית הייתה תהליך של תובנה לוגית, מהפכה הכרתית, ונחוצות היו לשם כר הזדהות רגשית וזיקה אל היהדות ואל העם היהודי שבהווה ואל גורלו ההיסטורי .
|
|