|
|
עמוד:6
6 הכרך, שכן אצל בני הכפר והעיירה מעולם לא העמיק הריחוק מן הטבע ומן הנוף . הצירוף המקורי של שיטוט עם חיי חבורה ועם השפעתו של המדריך, שסמכותו התבססה על דוגמה אישית ועל כושר מנהיגות, היה משמעותי הן בחינוך הפרט והן בעיצוב התודעה הקולקטיבית . הבישול בטבע היה אחד מסמלי העצמאות, ובו טופח גם השוויון והשיתוף . בשיטוט חישלו את הכושר הגופני ואת הסיבולת, למדו להתגבר על דחפים אנוכיים ולהסתדר בתנאים לא מקובלים, וכל אלה התקבלו כערכים . היואנדרפוגל' היה חלוץ החינוך העקיף . החוויה הקולקטיבית הוגדרה כיתחושת חברותא 1 במילה הגרמנית, שאין לה אח ורע מדויק בשפות אחרות Gemeinschaft . בתקופת היואנדרפוגל 1 הייתה חוויית תנועת הנוער מורכבת : הושם דגש על פיתוח אישיות הפרט וטופחה חשיבותו של הקולקטיב . חברי היואנדרפוגל' היו רומנטיקאים, אך לא אינדיבידואליסטים במובן האגוצנטרי והאינטרוספקטיבי, שהיה אופייני לתנועת הרומנטיקה . המרד שלהם התבטא, בלשונו של לקוויר, בניסיון "לשנות את מצבו של האדם בתקופה בה כתבו פילוסופים וסוציולוגים על ניכור האדם, על האטומיזציה של החברה, על דלות המגע בין יצורי אנוש, בתקופה בה כבר היו האנונימיות והעדר הגורם האישי בחיי החברות המודרניות, אבדן החיוניות של הפרט והקיפאון החברתי, לנושאים של הביקורת החברתית" . על עיתוי הופעתה של תנועת הנוער כתב פרוס כי רק אחרי שהנשים החדירו לתודעה את העובדה כי הן מהוות רובד שהוא רכיב של כלל החברה ) כלומר, תודות לתנועה לשחרור האישה ( , ניתן היה לתפוס שקיימת ממשות ביולוגית נוספת, היא גיל הנעורים, כקריטריון בריבוד החברתי . באותה תקופה פעלו גם חלוצי המהפכה בחינוך 3 . 1964, H . Pross , Juqend, Eros, Politik, Bern / Munchen / Wien pp . 64 76 ) להלך : פררס ( , 4 . ל ? רריר, 'vv 132 232 . 5 . פררס, עמ' 13 37 .
|
|