נסיבות הצמיחה של תנועות הנוער

עמוד:5

­ 5 ­ עצמם ותודעת ייחוד ושוני לגבי כל שאר הנוער והחברה, ואלה התגבשו בשבי תחומים : בשיטוט בטבע ובחיי החבורה . מקור ק 0מם וכוח המשיכה שלהם היה בעוצמת החוויה ובמשקלה בחיי היחיד והקבוצה, שסיפקו, בראש וראשונה, צרכים נפשיים ורגשיים ושימשו פורקן ללחצים . אלה הם, בלשונו של לקוויר ) Laqueur ( , "היסודות הבלתי לכידים, נטולי הצורה ומוליכי השולל" . 2 שנתיים אחרי הופעת ספרו, בשנת ,1964 הופיע מפר מקיף, אנליטי וביקורתי של הארי פרוס ) Pross ( , על ההיסטוריה של ארגוני הנוער הגרמניים, בשם : "הנוער, ארוס, פוליטיקה" . פרוט הגדיר את החבורה כתופעה סוציולוגית מוכרת : מסגרת של נערים אשר טרם זכו להכרה בחברה, אשר ניתן להם להתנסות כחבורה בפעילות וביחסים בינאישיים, לממש שאפתנות ולספק את הצורך במעמד ובכבוד תור כדי משחק . החבורה היא התלכדות וולונטארית, אר שולטים בה עקרונות של מנהיגות וסלקציה, המבוססים על שרירות הרגש ועל כללי התנהגות אקסקלוסיביים . הוא גם הצביע על כר כי היציאה אל הטבע והשיטוט נשענו על מסורת רבת­שנים . היואנדרפוגל' גילה מחדש את 'תחושת הטבע', אשר חדרה לתודעה בתרבות האירופית עם הרציונליזם . במאה השמוגה­עשרה הייתה זו צורה מעודנת של הנאה אינטלקטואלית, סממן של מנעמי התרבות . הספרות הרומנטית הגרמנית טיפחה לאחר מכן שילוב פיוטי של תיאורי טבע עם 'רגישותי . 'תחושת הטבעי נחשבה מאז לתגובה גרמנית אופיינית על חוסר הרגש של הרציונליזם המערבי . בראשית המאה העשרים מצא הנוער המשוטט בטבע את הניגוד הקוטבי לשיממון הכרך, למוסכמות הקפואות ולמסגרות הסמכותיות של המשפחה ושל בית­הספר, בחברה הוילהלמינית הבורגנית . ההתלהבות לשיטוט אכן אחזה בבני 2­ 231 . W . s . Laqueur, young Germany, London, 1962, p jbnb ) : לץרריר ( .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא