|
|
עמוד:8
8 קיימת גם שאלת האידיאולוגיה . לסוציאליזם של תנועות הנוער אופי מיוחד משלו . מחקר השוואתי על התפיסה הסוציאליסטית של תנועות הנוער השונות היה צריך להבהיר הרבה על התפיסה הסוציא ליסטית של חברי הקיבוצים . במישור המעשי ישנה חשיבות רבה לחילופי מידע על קיומן ו תמצאוהו של המקורות . כנ"ל גם על מחקרים המתבצעים בתחומים קרובים זה לזה . התעוד בעל פה הוא נושא מורכב כלשעצמו . ובמקרה של תנועות הנוער היבט נוסף הוא התחלופה המהירה בשכבה הפעילה והמנהיגה ) כל שנתייםשלוש ( . לכן לשיחה עם אדם שהיה פעיל בעבר יש ערך מוגבל, אך כמובן הוא יכול להאיר על דברים שאין עליהם מקורות בכתב . קיימת גם הבעיה של שיטת ריאיון, על מנת שהראיונות יתרמו לתיעוד התקופה ולא יהיו רק אוסף של ביוגרפיות . מצד שני מתערבת הדעה הקדומה של החוקר, המשפיע באישיותו על מהלו הראיון . איר הוא צריר להתיחם לעובדה שחלק גדול של חברי התנועה, ובדרך כלל דווקא מביו הדמויות המרכזיות, לא הגשימו ? איר המידע הזה משפיע על טיב הראיון ? העובדה שחלק מהאנשים לא נמצאים בארץ, גם היא גורמת לבעיה . בהיות המרואיין ער לעובדה שהמראיין הוא חבר קיבוץ האם זה ישפיע אליו ? התשובות לשאלות אלה משפיעות על ערכו של הראיון בשביל המחקר . לדעתי היה מאוד רצוי שבאופן שוטף יפורסם מידע על התקדמות המחקרים המתבצעים, על המוסדות בהם נכתבים, שמות החוקרים, וכתובתם ועוד . אבל במידה וזה לא ניתן לביצוע מסיבות טכניות, צריר לדאוג לחילופי מידע על ידי שיחות בין חוקרים . חשוב מאוד גם לדאוג לריענון מתמיד של המחשבה וזאת באמצעות הרצאות עיוניות . כמו כן לשמוע ולדון על דין וחשבון לגבי מחקר שמתבצע ובעיות מחקריות שהחוקר נתקל בהן . בתחום לרלבנטיות עלינו לשאול : מדוע תנועת הנוער אינה משיגה כיום את התוצאות שהשיגה בעבר אלא נהפכת למועדון משחקים, ונחשבת לאנכרוניזם . שיטותיה אינן פועלות בתקופתנו ?
|
|