|
|
עמוד:6
6 יהודה רימר ) אררימ ( . המגמות המרכזיות של פגישתנו הן : 1 . למצוא דרכים לשיתוף פעולה בין החוקרים; 2 . דרכים לשכלול אמצעי המחקר; 3 . לחפש דרכים כדי שנוכל להפוך את המחקרים לרלבנטיים ככל שאפשר . מתוך ניסיון אישי ) עיסוק בשתי תנועות נוער שונות בארצות שונות ( למדתי שיש נקודות דמיון ושוני גם בתחום מהותי וגם בקשר לשיטות מחקר, שהחוקר צריך להיות מודע להן, אם כר מסתבר מתור הניסיון המוגבל בשני נושאים, סביר להניח שבעבודה משותפת של חוקרים רבים נוכל ללמוד הרבה יותר . קודם כל קיים צורר בהגדרת מושגים מהי בעצם תנועת נוער ? האם יש דבר כמו 'תנועת נוער קלאסית' ? באיזו מידה תולדות תנועת הנוער הגרמנית רלבנטית לגבי תנועות בארצות אחרות ? שיחות בין חוקרים יכולות להועיל ולהבהיר דברים וצריכות גם לאפשר העמקת המחקר . מה הכוונה בענייו הרלבנטיות ? חוקר העבר הוא אזרח ההווה הדבר חייב למצוא גם ביטוי במחקרו . אני רוצה להציע שנחשוב ביחד איר כל אחד רואה את עיסוקו במחקר כמשמעותי לגבי חיינו אנו, גם כחברי קיבוץ וגם כישראלים ויהודים . שאלה נוספת בפי : באיזו דרר תוצאות המחקרים שלנו יגיעו לא רק לחוג מצומצם של מעוניינים אלא לקהל רחב הרבה יותר . הזכרתי קודם את שאלת הדמיון והשוני בחקר תנועות הנוער . מלבד הפירוט במחקר, שהוא כמובן מטרה רצויה, יש להשתדל להגיע במשותף גם להכללות . להכללה ערר רב גם לגבי המחקר ההיסטורי . אבל לדעתי היא צריכה לנבוע מהניסיון המחקרי המשותף . חיים הזכיר בדבריו הפרסומים שכבר הופיעו בנושא תנועות הנוער אחת הבעיות היא שלא כולם יודעים מה נעשה בעבר ומה נעשה עכשיו . כמובן שאיש גם לא מסוגל לקרוא את הכול . הבעיה העיקרית היא שחלק גדול מהדברים נראים לא כעובדות מדעיות, אלא
|
|