|
|
עמוד:12
21׀בו או נדבר על פיזיקת קוונטים חזרתי הביתה מההרצאה הזאת מתוח ומעוצבן והתחלתי לעלעל בספרי לימוד ולגלול בדפי ויקיפדיה כדי למצוא טיעונים נגדיים, שאוכל לזרוק על קירק בפעם הבאה שאבוא להרצאה שלו . העמקתי בתוך עוד ועוד מחילות ארנב בניסיון למצוא את הזווית שלי . אבל בכל פעם שחשבתי שעליתי על משהו — מינוח שנעשה בו שימוש שגוי או טענה לא מבוססת — חפירות נוספות העלו הצדקה לא נוראית במיוחד . שעה נהפכה לשעתיים ולשלוש . זמן קצר לאחר מכן, החברה שלי התחילה להתלונן . הגיע הזמן שארד מהנושא . החוויה הזאת לימדה אותי שני דברים . הראשון הוא שכשאתה עובר לגור עם מישהי, זה מגביל מיד את כמות החפירות חסרות הטעם באינטרנט שאתה יכול לעשות לפני שאתה מוצא את עצמך ישן על הספה . הדבר השני הוא שיש לי הרבה יותר במשותף עם האפיפיור מכפי שהייתי רוצה . אני מחשיב את עצמי פיזיקאי שקול שמבין מצוין פרספקטיבות שונות של מכניקת הקוונטים . ובכל זאת הנה הופתעתי מעוצמתו של טיעון שביטלתי כמגוחך בגלל תחושת הבטן שהוא עורר בי . שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מנסה לדחוף לכם כאן את רעיון התודעה הקוונטית . אבל אני לא יכול להתכחש לכך שהרעיון שלפיו התודעה היא מרכיב יסודי בפיזיקה הוא הרבה פחות מטורף מכפי שנדמה לרוב האנשים — ובהם רוב הפיזיקאים . מכניקת הקוונטים היא כזאת . היא מחייבת אותנו להתמודד עם אפשרויות שאולי נשמעות בהתחלה כמו מדע בדיוני . היא הובילה לאחת הטלטלות הגדולות ביותר בהבנת העולם הסובב אותנו . והיא שמה מולנו מראה שחושפת את הרעיונות שגיבשנו מראש, את האגו שלנו ואת התהליך הכאוטי שבו אנחנו משכנעים את עצמנו שאנו יודעים מהי מהותה של המציאות . אם כך, מה באמת אומרת מכניקת הקוונטים על העולם ? ולמה
|
|