|
|
עמוד:11
מ בוא׀ 11 הקוונטים דומה מאוד לדת . היא עוסקת ביקום, באופן שבו הוא נוצר ובכיוון שאליו הוא עשוי ללכת . היא מספרת לנו מי אנחנו ומה אנחנו, ותאמינו או לא, יש לה אפילו כמה דברים להגיד על מה שיקרה לנו כשנמות . וכמו דת, גם בתחום מכניקת הקוונטים לא חסרות מחלוקות . מדובר בתיאוריה מצליחה מאוד, אבל ראיתי פיזיקאים נקלעים לוויכוחים צעקניים בנוגע לדברים שהיא מספרת לנו על אופן הפעולה של היקום . יש אומרים שהיא מציירת תמונה של אינסוף יקומים מקבילים, אחרים אומרים שהיא שומרת מקום מיוחד לתודעה בתוך חוקי הפיזיקה, או שהיא מתארת יקום שעתידו קבוע מראש ובו הגורלות והעתיד שלנו נחתמו ברגע שבו התרחש המפץ הגדול . אבל איך שלא מסתכלים על זה, מכניקת הקוונטים היא שלוחה טבעית של הסיפור שדרכו האנושות מבינה את עצמה, ושהחל לפני עשרות אלפי שנים . וכשחושבים עליה ככה, קצת חבל שהורדתי אותה לרמה של טריק מסיבות זול . ואם כבר מדברים על מסיבות של חנונים, אני צריך לספר לכם על מסיבה אחרת שהייתי בה כמה חודשים לפני המסיבה של בוב . האירוע הזה התקיים בבניין הפיזיקה של אוניברסיטת טורונטו, באולם הרצאות של מאתיים מושבים שהיה מלא עד אפס מקום . לא היינו שם לסמינר בפיזיקה, אלא כדי לצפות בפיזיקאי נוצרי בעל קול בריטון צלול כמו קוניאק, שדיבר על הסיבה שבגללה המדע מצביע כביכול על קיומו של אלוהים . נכנה אותו קירק, כי ככה באמת קוראים לו . תשמעו, קירק ממש לא התחבר לרעיון של יקומים מקבילים . הוא האמין שהדרך ההגיונית היחידה לחשוב על מכניקת הקוונטים מתמקדת בתודעה האנושית, מה שהתאים כמו כפפה להשקפת העולם הדתית שלו . "כמה נוח," חשבתי לעצמי והרגשתי שאני מתחיל להתעצבן . "התמונה של מכניקת הקוונטים שהכי מדברת אליו מאשרת את כל האמונות הקודמות שלו . "
|
|