|
|
עמוד:10
01׀בו או נדבר על פיזיקת קוונטים סביבי התגודדו בוב, עוד חוקר מוערך אחד או שניים ושישה סטודנטים לתואר שני בעלי שיער שמנוני . כולם נעצו מבט ממוקד בפיסת הנייר שלפניי, מהופנטים לגמרי אל הדבר שזה עתה סיימתי לשרטט . אלה היו דמויות הגפרורים החובבניות ביותר שצוירו אי-פעם . "אז זהו זה," אמרתי . "בגלל זה יש אנשים שחושבים שמכניקת הקוונטים מאפשרת את קיומם של יקומים מקבילים . " אני לא מנסה להתרברב, אבל הקהל התרשם . "זה הרבה יותר הגיוני ממה שציפיתי," אמר אחד הנוכחים . "לא ייאמן שאף פעם לא הראו לי את זה ! התיאוריה הזאת בכלל לא מטורפת כמו שחשבתי . " אפילו לבוב העניין הזה העיף את המוח . בשבועות הבאים ראיתי איך רבים משותפיי למעבדה מתחילים להתייחס ברצינות רבה יותר לעניין היקומים המקבילים — נושא שלפני כן ביטלו כי נראה להם כמו מדע בדיוני . כמה מהם אפילו אימצו את העניין בתור הדרך המועדפת עליהם לחשוב על מכניקת הקוונטים . אין דבר שמשתווה להתלהבות של מומרים חדשים . איך קרה שאנחנו חיים בעולם שבו כמה מהפיזיקאים המוכשרים ביותר מסתכנים בהתמוססות מוח בגלל שיחה בת עשרים דקות עם שמוק כמוני ? איך קרה שהמדענים הגדולים האלה הגיעו לנקודה שבה המושג שיש להם על מה שקיים ומה שלא הוא שברירי כל כך, עד ששתי דמויות גפרורים ששרטט בחור חצי שיכור בן עשרים ומשהו יכולות לנפץ אותו ? אני חושב שהתשובה קשורה לסיבה שבגללה האפיפיור כנראה לא יודע יותר מדי על סיינטולוגיה . כשחושבים שכבר יודעים את האמת, בדרך כלל לא מחפשים גרסאות אחרות שלה . ומתמלאים תחושת ביטחון משונה שלא צריך לחפש גרסאות אחרות שלה . לכן לאפיפיורים יש קדושים מעונים, לסיינטולוגיה יש את טום קרוז, וגם לפרספקטיבות שונות על תורת הקוונטים יש את הקנאים שלהן . אבל אולי זה לא אמור להפתיע אותנו יותר מדי . מכניקת
|
|