|
|
עמוד:11
ק' הקטן רואה רטי' גטולי'׀ 1 1 שחוטף אגרוף בביצים היה פשוט פסגת הקומדיה . לא היה לי ספק שהסרט יקרע אותי מצחוק . ולמרות השעה המאוחרת, התכוונתי לצפות בו מההתחלה ועד הסוף . מאז לא ראיתי שוב את הסרט מההתחלה ועד הסוף . אבל הרבה רגעים ויזואליים נחרתו בזיכרוני, בין שהבנתי אותם ובין שלא . רון ליבמן, בתפקיד אחיו של ג'ורג' סיגל, בורח מהשודדים השחורים ברחבי סנטרל פארק . רון עירום במעלית עם אישה בוכה . וכמובן, הרגע המדהים ביותר מבחינתי, ולפי התגובות באולם גם מבחינת יתר הצופים, שבו רות גורדון נושכת את ג'ורג' סיגל בתחת . אני זוכר שכשהשודדים רדפו אחרי רון ברחבי הפארק, שאלתי את אמא : "למה הכושים רודפים אחריו ? " "כי הם שודדים אותו," היא אמרה . "למה הם שודדים אותו ? " שאלתי . והיא ענתה, "כי זאת קומדיה ובקומדיה עושים צחוק מכל מיני דברים . " וברגע ההוא הבנתי מה זאת סאטירה . הורַי הצעירים הלכו לראות הרבה סרטים באותה תקופה ובדרך כלל לקחו אותי איתם . אני בטוח שהם יכלו למצוא מישהו שישמור עלי ( סבתא דורותי היתה בדרך כלל בעניין ) , אבל הם הרשו לי להצטרף . ואחת הסיבות שבגללן הם הרשו לי להצטרף היתה שידעתי לסתום את הפה . בשעות היום הרשו לי להיות ילד נורמלי ( ומעצבן ) . לשאול שאלות מטומטמות, להיות ילדותי, להיות אנוכי, אתם יודעים, כמו רוב הילדים . אבל אם הם לקחו אותי לאיזשהו מקום בערב, נניח למסעדה נחמדה או לבר ( מה שקרה לפעמים, כי קורט ניגן בפסנתר בברים ) , או למועדון לילה ( גם את זה הם עשו מפעם לפעם ) , או לקולנוע, או אפילו לדייט כפול עם זוג אחר, ידעתי שזה זמן המבוגרים . כדי שירשו לי להשתתף בזמן המבוגרים
|
|