|
|
עמוד:12
21׀ מחשבות על קולנוע הייתי צריך להתנהג יפה . בעיקרון, זה הסתכם בלא לשאול שאלות טיפשיות ולא לחשוב שהערב קשור אלי באופן כלשהו ( הוא לא ) . המבוגרים רצו לדבר ולצחוק ולהתבדח . תפקידי היה לסתום את הפה ולאפשר להם לעשות את זה, בלי להפריע כל הזמן כמו ילד . ידעתי שלאף אחד לא אכפת מההערות שלי לגבי הסרט שראינו או לגבי הערב עצמו ( אלא אם כן אמרתי דברים חמודים ) . לא שכעסו עלי אם הפרתי את הכללים . אבל עודדו אותי להתנהג כמו בוגר . כי אם אתנהג כמו ילד מעצבן, ישאירו אותי בבית עם הבייביסיטר ויבלו בלעדי . לא רציתי להישאר בבית ! רציתי לצאת איתם ! רציתי להשתתף בזמן המבוגרים ! במובנים מסוימים הייתי הגרסה הילדית של "גריזלי מן", שיכול לצפות במבוגרים בשעת לילה בבית הגידול הטבעי שלהם . היה לי עניין לסתום את הפה, לפקוח עיניים ולפתוח אוזניים . אז זה מה שהמבוגרים עושים כשהם לא בסביבת ילדים . אז ככה מבוגרים מתרועעים . על זה הם מדברים כשהם יחד . אלה השטויות שהם אוהבים לעשות . אלה השטויות שמצחיקות אותם . אין לי מושג אם אמא עשתה את זה בכוונה, אבל הם לימדו אותי איך מבוגרים מתרועעים . כשלקחו אותי לסרט, תפקידי היה לשבת ולצפות בו, בין שרציתי ובין שלא . וכן, כמה מסרטי המבוגרים היו פשוט מדהימים ! "מ . א . ש", סדרת "האיש ללא שם", "הנשרים פשטו עם שחר", "הסנדק", "הארי המזוהם", "הקשר הצרפתי", "הינשוף והחתלתולה" ו"בוליט" . ואחרים, בעיני ילד בן שמונה או תשע, היו משעממים עד מוות . "ידע הבשרים" ? The Fox ? "איזדורה" ? "יום ראשון הארור" ? "נערת הטלפון והבלש" ? "שלום לך, קולומבוס" ? Model Shop ? "יומנה של עקרת בית עצבנית" ?
|
|