ק' הקטן רואה סרטים גדולים

עמוד:10

01׀ מחשבות על קולנוע ומעטים הדברים שמצחיקים ילד יותר מבחור שיורק קללות ברצף . אני זוכר שכשהיה נדמה שהצחוק בסצנת המסבאה מתחיל לגווע, ג'ו קם מכיסא הבר, ניגש למכונת התקליטים ומשלשל מטבע . הוא בוחן את כל שירי הנשמה ( אני מניח ) שברשימת ההשמעה וצועק, "אלוהים, אפילו את המוזיקה הם דפקו ! " הקהל בקולנוע טיפני פרץ בצחוק רם עוד יותר . אבל לאחר שסצנת הבר נגמרה, קצת אחרי שדניס פטריק ואשתו הגיעו לארוחת ערב בביתו של ג'ו, נרדמתי . אז החמצתי את כל הסצנות שבהן ג'ו ועוזרו החדש יוצאים למסע ציד והרג של היפים . אמא שלי נשמה לרווחה . אני זוכר שבדרך הביתה באותו ערב, אמא אמרה לקורט : "אני שמחה שקווינט נרדם לפני הסוף . לא הייתי רוצה שהוא יראה את הסיום הזה . " ממקומי במושב האחורי שאלתי, "מה קרה ? " קורט עדכן אותי במה שהחמצתי . "טוב, ג'ו והאבא ירו בחבורה של היפים . ובתוך כל המהומה, האבא ירה בבת שלו . " "ההיפית מההתחלה ? " שאלתי . "כן . " "למה הוא ירה בה ? " שאלתי . "הוא לא התכוון לירות בה," הוא ענה לי . שאלתי, "הוא היה עצוב ? " ואמא אמרה, "כן, קוונטין, הוא היה עצוב מאוד . " אולי ישנתי במחצית השנייה של "ג'ו", אבל כשהסרט נגמר והאורות נדלקו, התעוררתי . ובן רגע התחיל הסרט השני בטיפני, ? Where’s Poppa שהיה קומי באופן מובהק יותר . והסרט כבש אותי מהרגע הראשון, שבו ג'ורג' סיגל לובש חליפת גורילה ורות גורדון מכניסה לו אגרוף בביצים . בגיל ההוא, שיא הצחוק מבחינתי היה בחור בחליפת גורילה, והדבר היחיד המצחיק יותר היה בחור שחוטף אגרוף בביצים . ככה שבחור בחליפת גורילה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא