|
|
עמוד:12
תקדימיוֹת | 12 ומה באשר לישראל ? מבחינות רבות, נקודת ההתחלה של המשפט הישראלי ביחס לשוויון נשים הייתה טובה יותר מאשר בשיטות משפט מודרניות רבות אחרות . דרכו הפורמלית של המשפט הישראלי החלה בשנת 1948 , בתקופה היסטורית שבה המאבק להכרה בשוויון זכויות לנשים בעולם המערבי אומנם טרם הושלם, אך עבר כברת דרך משמעותית . באותה עת כבר הוענקה זכות בחירה גם לנשים במדינות דמוקרטיות רבות, לאחר מאבקים שהתנהלו במאה התשע- עשרה ובראשיתה של המאה העשרים . בהתאם לכך, כבר מראשיתו של המשפט הישראלי נשים היו אזרחיות והוכרו כבעלות זכות בחירה, בעלות זכויות ברכוש ומי שיכולות להתקשר בחוזים ולנהל הליכים משפטיים . במהלכה של תקופת המנדט הבריטי הושלם גם המאבק להכרה בזכותן של נשים לעסוק בעריכת דין, אם כי שום 3 איסור ההפליה מטעמי מין זכה גם אשה לא כיהנה עדיין כשופטת . לאזכור מפורש בהכרזת העצמאות, שבה הובטח "שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" . בין שלושים 4 נשים מונו ושבעה החותמים על הכרזת העצמאות היו גם שתי נשים . 5 זמן לא כשופטות כבר בשנת 1948 , בסמוך לאחר הקמת המדינה . 6 ארוך לאחר מכן נחקק חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א- 1951 . יחד עם זאת, ככל שמדובר בהשגת שוויון מהותי מלא לנשים, שוויון משפטי בכל תחומי החיים, זו בבירור אינה כל התמונה . מורשת 3 להרחבה, ראו חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה : נשים זכויות ומשפט בתקופת המנדט ( אייל כתבן ואחרים עורכים, 2010 ) . 4 היו אלה גולדה מאיר ( מאירסון ) , לימים ראש הממשלה, ורחל כהן-כגן, שנבחרה לכנסת הראשונה והגישה בה הצעת חוק חלוצית בנושא של שוויון נשים — הצעת חוק המשפחה ושוויון האשה, התשי"א- 1951 . ראו דינה זילבר "הכרזת העצמאות שלי" שורשים במשפט 19 , 22 ( דינה זילבר עורכת, 2020 ) . 5 כפי שמצוין בהמשך, בסמוך לאחר הקמת המדינה מונו שתי נשים כשופטות בבית משפט השלום בחיפה, אוגניה וינוגרדוב ומרים שטרקמן-ורלינסקי . ראו הפרק "רוזה גינוסר רוצה להיות עורכת דין" להלן . 6 מטעמי נוחות, כל חוק הנזכר בספר מאוזכר בשמו המלא, הכולל את שנת חקיקתו, במופע הראשון, ובהמשך מאוזכר במתכונת מקוצרת, ללא אזכור השנה . בהתאמה, יוספו הערות מיוחדות רק כאשר יינתן לחוק שם מקוצר השונה מכותרתו המקורית .
|
|