|
|
עמוד:12
ליברליזם 12 העם . לעיתים יש אף אמת בדבריהם . ואולם הפתרונות שהם מציעים, הכוללים את ריסוק הסדר הליברלי, אינם טובים יותר מהפתרונות שהציעו אלו שחתרו בעבר תחת הליברליזם . אם יצליחו, כולנו נסבול, ובראש ובראשונה קבוצות המיעוט והחלשים ביותר . בה בעת ניתן לחזות בתופעה מעניינת : רבים מהנאבקים בסדר הליברלי כבר הפנימו את עקרונותיו . רבים מהשמרנים שלנו הם ליברלים . השמרנים של היום, הנושאים את דגל השוק החופשי וחירויות הפרט, נבדלים מאוד מקודמיהם באותו הצד הפוליטי, שהיו לפני מאתיים שנה מלוכנים או תומכי תיאוקרטיה, ולפני מאה שנה פשיסטים . כיום האמירה המפורשת שבני אדם אינם שווים היא טאבו, והטענה שאפליית נשים או כפייה דתית הן לגיטימיות נענית בסלידה על ידי כל מי שאינו נמצא בשוליים הקיצוניים של הימין הדתי . למציאות הזאת יש כמה סיבות עומק . הליברליזם לא כבש את הלבבות מפני שהוא נכון יותר, מעניין יותר או קל יותר להבנה מהשקפות עולם אחרות . אנחנו חיים בעידן ליברלי משום שתפיסת העצמי שלנו, שהתפתחה במהלך אלפי השנים האחרונות, מתרגמת את עצמה פוליטית כמרחב ציבורי ליברלי . הדרך שבה אנחנו תופסים את האדם משפיעה על המסגרת החוקית והפוליטית שאנו מכוננים, ותפיסת האדם כפרט אוטונומי מציבה בפנינו את הסדר הליברלי כהסדר המתבקש . הסובייקט המודרני, שבעצמו הנו תולדה של המסורות ההלניסטית, היהודית והנוצרית כפי שהתפתחו באירופה ובאמריקה הצפונית, נושא את החירות כאידיאל ומבין חירות כאוטונומיה . אותו סובייקט תופס את עצמו כשווה לכל אדם אחר, וכבעל יכולת וזכות טבעית לשלוט על עצמו ועל קניינו . דרישתו להיות מוגן, במגוון ממדי אישיות, מהתערבות הזולת והמדינה, היא פועל יוצא של תפיסתו העצמית . כשפרטים רבים עם תפיסת עצמיות כזאת מתאגדים, הם מכוננים יחד מרחב ציבורי ליברלי . או שהם לכל הפחות מנסים . שהרי הסדר הליברלי נתון במשבר .
|
|