|
|
עמוד:11
אוומ 11 של הפרדה מוחלטת בין המדינה לבין הדת, ברמה הפדרלית או המדינתית, לא זכה לפופולריות . אדרבה, העמדה המקובלת לאורך השנים הייתה שחלק מהותי מהזהות האמריקנית קשור באופי הדתי, או ביתר דיוק, באופי הנוצרי של המדינה . גם בעשורים האחרונים אין בקרב שופטי בית המשפט העליון בארצות הברית עמדה חד-משמעית כלפי איסור מיסוד הדת, ויש ביניהם הטוענים שאיסור מיסוד הדת אוסר רק העדפה של זרם דתי אחד על משנהו, אך אינו אוסר העדפה של הדת על פני תפיסות טוב מתחרות . על כך יש להוסיף את אירופה, שבה איסור מיסוד הדת הוא החריג . האיחוד האירופי הכיר במפורש בזכותן של המדינות החברות בו למסד 2 ואכן אנגליה ממסדת את הכנסייה האנגליקנית ; שוודיה — את דת, הכנסייה הלותרנית ; ויוון ממסדת את הכנסייה היוונית-אורתודוקסית . אופני מיסוד מגוונים של דתות התפתחו אחרי 1989 במזרח אירופה, ברבות מהמדינות שהיו בעבר חלק מהגוש הסובייטי . בעקבות זאת, דומה שההגדרה של דתות כ'דתות מדינה' היא הנורמה הרווחת היום באירופה . גם במדינות אירופיות שבהן אין דת מדינה רשמית כגון בלגיה וגרמניה, עדוֹת דתיות ממוסדות על ידי המדינה, והיא מעניקה להן מעמד מיוחד : הן זוכות לבלעדיות בהענקת שירותי דת לחבריהן ; הן מקבלות תקציבים מהמדינה ; חלק מכוהני הדת שלהן 3 כמעט בשום מסמך חוקתי בעולם אין דרישה נחשבים לעובדי מדינה . מפורשת להפרדת הדת מהמדינה, לרבות מסמכים חוקתיים חדשים 4 יחסית, כגון החוקה הדרום אפריקנית ומגילת זכויות האדם של קנדה . אחד הטיעונים המרכזיים שיוצגו בחיבור שלפניכם הוא שבשנים האחרונות, מפת האתגרים בתחום יחסי הדת והמדינה שינתה במידה רבה את פניה . המציאות הדמוגרפית בישראל הולכת ומשתנה — המגזר החרדי בישראל הולך וגדל, וכך גם חלקו היחסי של ציבור זה באוכלוסייה . עובדה זו מציבה בפנינו דילמות חדשות ומעצימה דילמות ישנות שבעבר ניתן היה לדחוק לקרן זווית . האתגר המרכזי בתחום יחסי הדת והמדינה, אתגר שחייב להעסיק את אזרחי המדינה
|
|