|
|
עמוד:9
רתח דתפ | 9 הערה מתודית קלה : אף שאני דן בהרחבה בסוגיות של פילוסופיה פוליטית, נמנעתי במכוון משימוש במונחים "ליברליזם" ו"שמרנות" ; אף שאני שואב רעיונות היישר מהתאוריה האבולוציונית, כמעט שאיני משתמש במונח "אבולוציה" ; ואף שעניינו של החיבור הוא דת, כמעט שאיני מזכיר את א-לוהים . זו בחירה מכוונת . רוב האנשים מניחים שתוכנם של מושגים אלו ( ואחרים שלא אזדקק להם מאותן סיבות ) מובן היטב, אך בפועל הם סובלים מעמימות רבה, רוויים בהנחות סמויות וזקוקים להנהרה מתמדת . השתדלתי אפוא לפרש את כוונתי במקום לבחור בדרך הקלה ולהסתתר מאחורי מושגים כאלה . אני מקווה שיתרונות הדיבור הישיר והפשוט מחפים על הצרימה שבהיעדרן של מילים מתבקשות . הערה נוספת נדרשת למהדורה זו של הספר, מהדורתו העברית . שפת האם של אבא שלי היא יידיש . שפת האם שלי היא אנגלית . ושל ילדיי — עברית . הדורות שונים, השפות שונות, ושונות הן גם הסביבוֹת . ספרי זה, שהוא אישי למדי, נוגע לא-פעם בהבדלים שבין הסביבות האלו, שכמובן אינם רק לשוניים, ובין האתגרים שהן מעמידות בפני היהדות . קוראים ישראלים יקראו כנראה את הספר קצת אחרת מקוראי המהדורה המקורית שהופיעה באנגלית, מכמה סיבות . אחת מהן היא שהספר מתמקד בסוג של מסורתיות דתית שישראלים כיום מזהים עם מזרחים, ולא עם אשכנזים . היא מתגלמת בדמות "גיבורו" הראשי, שימֶען, שהוויית חייו שורשיה במזרח אירופה, והמשכה בקהילה חסידית בארצות הברית . שמירת המסורת אצל האשכנזים נתפסת בארץ בדרך כלל כפורמלית וקשוחה, בניגוד לטבעיות ולמתינות של היהדות המזרחית המסורתית . אני מתאר, ומעלה על נס, סוג של מסורתיות אשכנזית דתית טבעית ומתונה ( אף אם אכן יותר פורמלית וקשוחה מזו המזוהה בארץ עם מזרחים ) שהייתה רווחת למדי לא מזמן, בפרט בחוץ לארץ, ואכן נמוגה בשניים-שלשה הדורות האחרונים, אבל מראה סימנים של חזרת עטרה ליושנה דווקא בארץ .
|
|