|
|
עמוד:9
רתד דתפ | 9 מסודרת, עם מחירון ובירוקרטיה מדוקדקת, אך מדינת ישראל המשיכה וממשיכה להתנהל כאילו כלום לא קרה . הכספים שישראל מעבירה לרשות בחסות הסכמי אוסלו ממשיכים לעבור כמעט במלואם . המשפחה השכולה נאלצת להמתין חודשים ארוכים עד שתזכה לראות שלכל הפחות הורסים את בית המחבל שביצע את הפיגוע, ולפעמים פרק זמן לא ידוע נוסף עד שהמחבל נתפס . מרגע זה הוא ייהנה ממנעמי בית הסוהר הישראלי, יקבל משכורת נדיבה מהרשות, וימתין בסבלנות לשחרורו בעסקת שחרור האסירים הבאה . שבוע אחרי שנרצחו בני משפחתי, עתר לבית המשפט מחבל בשם איהם כמאמג'י, שהנער שרצח, אליהו אשרי, הגיע מהיישוב איתמר, הסמוך לחווארה . בשנת 2006 חטף המחבל את אשרי מטרמפיאדה בירושלים, רצח אותו ביריות, ומאז מאסרו הוא יושב בכלא הישראלי . כמאמג'י עתר בטענה שמתנכלים לו בבית הסוהר — לקחו לו את הפלייסטיישן מהתא . נער ישראלי חף מפשע נרצח באכזריות, והמחבל שירה לו בראש מקבל משכורת ופלייסטיישן . זהו "מאבק בטרור" אליבא דמדינת ישראל . רק בשבעה באוקטובר, כשקונספציית ה"שקט תמורת ביטחון" קרסה בקול רעש נורא, הבנו כמה שגינו כשהאכלנו את המפלצת . המחשבה שהמצב ישתפר אם רק ניתן להם כסף, נגדיל מכסות של פועלים פלסטינים ונדאג ש"יהיה
|
|