|
|
עמוד:13
13 הקדמהה אמת עובדתית, שהועברה על ידי מקורות אנונימיים שספק אם הם קיימים . וזו אולי הגדולה העיקרית של החיבור שלפניכם : גם כשנדמה לך שאתה בקיא ומודע היטב, יש סיכוי סביר שהספר, שלא מותיר דבר באפילה, יחשוף בפניך אינפורמציה שלא ידעת עד כה . לפני שנים התראיין הסופר סלמן רושדי על רקע פרסום ספרו המצויין ׳בית גולדין׳ . רושדי, שהעלה בין דפי ספרו את העמדה הפרוגרסיבית ואת העמדה השמרנית זו מול זו, תהה בראיון כיצד קרה שדווקא האליטה שאחראית על העברת הידע האינטלקטואלי או האקטואלי הפכה לאליטה השנואה ביותר על השמרנים במדינות הדמוקרטיות . ובכן, עמיאור משיב באריכות רבה לשאלה הזאת לאורך כל דפי הספר . לא מדובר בהעברת ידע או מידע אלא בתעשיית דכדוך מניפולטיבית ששוללת מראש את היכולת להגיע למידע ולקבל הכרעות באופן אובייקטיבי . ככל שחלקי התלת ממד מצטרפים עם קריאת ספרו של עמיאור, הטשטוש הולך ונעלם והתמונה מתגבשת באופן צלול ובהיר : תעשיית התקשורת הישראלית היא בראש ובראשונה תעשייה שנלחמת בחופש המחשבה והבחירה . האפקט הרגשי של חווית הקריאה הזאת הותיר אותי עם מילה בפרסית שלצערי אין לה מקבילה בשפה העברית — ״סוזמון״ . הסוזמון הוא התחושה הקשה שמלווה אדם כשהוא מבחין בזיוף מתמיד שנועד ״לעבוד עליו״, אלא שהוא רואה היטב את המניפולציות הזדוניות של ״המסזמן״ נטול המודעות העצמית,
|

|