|
|
עמוד:9
| 9 המדקה וולפסון, לשניר אטיאס, לפעיל הר הבית הוותיק ישראל מידד, לגיא ארליך מחוות האפרסמון המופלאה שבקיבוץ אלמוג, למורי ורבי למקצוע ולעיסוק בענייני ההר העיתונאי והסופר נדב שרגאי, למדריך התיירים ואיש הביטחון עמי מיטב, למדריך הטיולים מאיר רוטר מקבוצת "עמיתים לטיולים", לאדריכל יורם גינזבורג, לאיש הר הבית מאז ולתמיד יהודה עציון שעל תורת ההר שלו גדלתי מינקות, לאבי חגי, לאחי עמית ולאחותי שקד שסייעו רבות בהבאת הדברים לספר ולעוד רבים שסייעו ותמכו בכל דרך . מעל ומעבר לכל, תודה לאשתי היקרה מעיין שפוסעת איתי כבר שנים ארוכות בדרך המפותלת אל ההר ותומכת בדרכה האצילית והשקטה . אני מבקש להודות לעמית איזנמן, עורך הספר, שבטוב טעם ודעת סייע לי בהפיכת כתב היד לספר של ממש . ראוי להזכיר כאן גם את מירי צחי ז"ל, שזמן קצר לפני מותה, בהיותה מאושפזת, התירה לי להביא בספר מצילומיה היפים בהר . יהיו הדברים לזכרה הטוב . הספר הזה נועד לעורר תשוקה וגעגוע למה שאבד כבר מזמן ולדבר שלמעשה מעולם לא הכרנו . מכאן הקושי ומכאן האתגר האדיר שמוטל על כתפינו, בני הדור הזה . אני תפילה שהספר ישבור את קשר השתיקה הממושך כל כך בנושא המהותי לנו ביותר, יבער את הבורות הנוראה בכל הנוגע למקום הקדוש בעולם ויבשר סוף סוף את השינוי המיוחל שאליו אנו כמהים .
|
|