|
|
עמוד:14
בלהט הוויכוח על גורמי המשבר הועלו האשמות למיניהן . היו מי שקבלו על חוסר הבקרה של חברי הקיבוצים על המנהיגות הכלכלית והאזורית רבת העוצמה, והיה מי שטען שהבעיה נעוצה דווקא בחוסר מנהיגות של המובילים את התנועה ואת הקיבוצים; יש הטוענים, שהמשבר נגרם בגלל דבקות בערכים שעבר זמנם, ואחרים האשימו את ההליכה העיוורת אחר שיטות קפיטליסטיות; יש שתלו את הסיבות בפער הגדל בין פרקטיקות לבין נורמות ערכיות, ואחרים תקפו את חוסר הגמישות וחוסר ההבנה לצרכים החדשים של הפרט; יש שקבלו על עיסוקיתר בפוליטיקה, ויש המצטערים על אובדנו של הכוח הפוליטי . הגישות השונות כלפי סיבות המשבר והשינוי הנדרש בעקבותיו, מייצגות כוחות הפועלים בשטח ) וקטורים ( , התובעים הסדרים חדשים . כאשר אנשים דנים במגוון הרב של שינויים שהם מסימני זמננו, מרבים להשוותו למציאות קודמת, כדי לקבל פרספקטיבה, ואז מגדירים את הכיוון כמגמה חד כיוונית : התרחקות ממה שהיה והתקרבות לדגם חלופי . המסקנה היא הגיונית, אף מובנת מאליה . אבל יש גם אפשרות אחרת : לנתח את הרבגונ < ות של השינויים, להשוות בין וקטורים, ללמוד על השוני שמעבר לתכונות המשותפות . אם נוכל לזהות בצורה זו התנהגות מובחנת לפי קטגוריות חברתיות ולפי סוגי קיבוצים, אזי נוכל לתרום להבנת הכוחות הפועלים לשינוי . 14
|
|