מבוא

עמוד:10

אינטגרלי של הישתנות החברה הישראלית בכלל על רקע שינויים כלל­עולמיים שעוברים זמנים וארצות במהירת תקשורתית מדהימה . למרות זאת ­ לצורך המחקר ­ אנו נפרה­ אנליטית את הרמות, ונמקד את המבט בעיקר בביטוי שהשינוי מקבל ברמה הקהילתית . מטרת המחקר היא להביא יתר הבנה של תהליך ההישתנות, קרי : זיהוי כוונתם של חברי קיבוצים בהקשר לשינויים, הבנת הדינמיקה של התהליך, ואיתור תוצאות הפעילות הן על הישתנותו של הקיבוץ כמבנה חברתי, והן על זיהויו בעיני חבריו . בדיווח הנוכחי, נתייחס לחלקו העיקרי של המחקר, המתייחס למגמות של דרישות השינוי ולשינויים המבניים המתרחשים בפועל . כרקע למחקר, נתאר בקצרה את מצבם של הקיבוצים במחצית השנייה של שנות השמונים ונגדירו אכן כמשבר, מאיץ ) קטליזטור ( לשינוי . בחיפוש אחר הסבר פוטנציאלי להישתנות החריפה, נסקור את עיקרי הספרות הסוציולוגית המתייחסת לשינוי הקיבוץ . למרות חשיבות תרומתה, זו אינה מספקת לנו תשובה שלמה, כי "משבר" משמעותו נסיבות חדשות, וניתוח המבוסס על מצבים רגילים אין בו די כדי להסביר את ההישתנות החלה בחברה בעת משבר . ניגש לעבודה זו בגישת Structuration Theory­n של ,Giddens המשלבת ביחד סתירות פנימיות של חברה, נסיבות היסטוריות ופעולת סוכני השינוי . גישה זו תעזור לנו לשאול את השאלות המנחות . בהמשך נתאר את השיטה שפיתחנו לצורך המחקר ונדון בממצאיו העיקריים . בפרק הראשון של הממצאים נחפש סדר בסערת ההתרחשויות, ונתמקד באיתור המגמות של הפועלים לשינוי, בקשר שלהן למשבר וביחסם של סוגי קיבוצים או של קטגוריות חברתיות למגמות אלו . בשני הפרקים שלאחר מכן נציג שינויים מסוג אחר : אלה המתרחשים ביום­יום, שלא לאור הזרקורים, וסוגיות בדינמיקה של השינוי . אלה ואלה נושאים שישאירו קצוות פתוחים, אותם ננסה לחבר בסיכום ­ בו נחתום עם הפרספקטיבה שמצטיירת במבט מהמקום שממצאי המחקר מעמידים אותנו, על התשובות שהמחקר נותן והשאלות שהוא פותח . 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא