המסגרת התיאורטית

עמוד:14

14 ההתנהגות נבדלת ) 1986 Lachman and Aranya, ( . אחרים מצאו, שמידת ההתאמה או סתירה בין הנאמנויות תלויה בסוג הדגשים של הארגון ) ארגון עסקי לעומת עמותות ללא מטרות רווח ( , וזה משפיע על בחירת מקום תעסוקה . האפשרות לצמצם את הסתירות בין הערכים והנורמות של המקצוע לעומת מטרות הרווח של העסק, יכולה להסביר העדפת פרופסיונלים בעבודה בארגונים וולונטריים או ממשלתיים על­פני ארגונים עסקיים ) 1984 Majone, ( . כמו כן, המחויבות לארגון הולכת וגדלה עם הוותק ) 1992 , . Mueller et ai ( . נראה שהדבר תלוי גם במצב הכלכלי של הארגון . צמצום משאבים יכול לעורר ניגוד ביניהם או לפחות למנוע את האפשרות לגשר על פניהם . מלבד רמת המחויבות ויעדה, יש להבחין בינה לבין זיקה ) attachment ( על סוגיה השונים ) כסיבות או שיקולים להישארות במסגרת חברתית כלשהי ובמניעים לפעולה ( . חוקרים שונים משתמשים במספר מושגים לניתוח הגורמים, העשויים להסביר את הבחירה בתגובה זו או אחרת למצבים השונים של ארגונים ומערכות חברתיות אחרות . הם מגדירים טיפוסים של סדר חברתי ושל מנגנוני שליטה, או שיטות מיון לתיאור ההבדלים הבסיסיים בין השיטות שמשתמשים בהן הארגונים כדי להניע אנשים לפעולה או להשפיע על עמדותיהם ותגובתם למצבים השונים של הארגון . פרסונס ) 1963 Parsons, ( מאפיין השפעה כדרך להשגת תוצאות באינטראקציה, ומבחין : ) 1 ( הרתעה, הכוללת איומים ושימוש בתגמולים שליליים ) עונשים ( ; ) 2 ( תמריצים ) כלומר, תגמולים או הבטחות ( , כמתווכים בין הנחייה לציות; ) 3 ( הפעלת מחויבות, שמתבצעת תוך פנייה לערכים נורמטיביים, כדי להזכיר לפרט מה עליו לעשות במצב הנתון; ) 4 ( שכנוע, כדרך לשינוי המטרות או העמדות של הפרט, על­ידי העברת אינפורמציה נוספת . מושג השכנוע חינו בעייתי, מפני שהוא יכול להיות מכוון ליצור הזדהות ) מחויבות רעיונית ( , או להתמקד בהוכחת הכדאיות של התנהגות מסוימת ) הרצויה למשכנע ( , או בהוכחת חובתו של הפרט לנקוט בה ובזכותו של הפונה לדרוש ) בשם החלום והמשימה המשותפים, בשם החברות או בשם השותפות הכלכלית ( . עצם פעולת השכנוע יכולה להוות סוג של לחץ חברתי, ואף רמז לאפשרות של הפעלת סנקציות אם הפרט לא יתנהג בהתאם למבוקש . קלרק ווילסון ) 1961 Clark and Wilson, ( מבחינים בין סוגי תמריצים : תמריצים חומריים, בעלי ערך כספי או ניתנים להמרה ללא קושי; תמריצים סולידריים, הנובעים בעיקרם מעצם המגע החברתי ותחושת השייכות; תמריצים תכליתיים, הנגזרים מן המטרות המוכרזות של הארגון ) כאלו שאינן מכוונות להביא תועלת ישירה למשתתף ( . חוקרים אחרים מתייחסים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא