מבוא

עמוד:13

13 1975 ( ; בית הספר שהוא רב­ממדי מבחינת התוכנית והמשימות החינוכיות ) דר, 1992 ( ; תוכניות הלימוד ומבנה בית הספר נענו לצורכי התלמידים ולצורכי הקהילה . במבנה החינוך הקיבוצי קיים פרדוקס אימננטי : בהיותו מכוון ונוקט עמדה, מחד, אך מדגיש ביטוי אינדיווידואלי ומפעיל דרכים שיתופיות ודמוקרטיות המקנות אוטונומיה ועצמאות, מאידך ­ נוצר מתח בין חינוך להמשכיות, סגירות ונטייה לאינדוקטרינציה, מול חינוך לפתיחות, להכרעות אוטונומיות ולחדשנות . בפרדוקס זה יש סיכון של התגברות כיוון זה או אחר, אך טמונה בו אולי האפשרות לאזן בין יסודות המעודדים קולקטיביזם לבין יסודות המעודדים אינדווידואליזם . איזון זה, טוען כהנא ) 1975 ( , עשוי להסביר את יכולתה של המערכת ליצור הן מחויבות לערכי החברה והן יכולת לחדשנות . מראשיתו של החינוך המשותף נעשים לאורך כל הדרך נסיונות לאזן בין "ההגיונות הסותרים" של החינוך הקיבוצי . דפוס חינוכי זה התקיים כל עוד היתה החברה הקיבוצית חברה משימתית וחלוצית . בהקשר חברתי זה הועברו המסרים האידיאולוגיים בעיקר על­ידי מסרים של מבנה והמערכת החינוכית המעיטה להזדקק למסרים של תוכן ) דר, 1992 ( . מאפיינים נוספים, שניתן לציינם במאפייני החינוך המשותף, הם : מרכזיות הקבוצה החינוכית, ואוטונומיה ועצמאות חברתית בגיל הנעורים ) אלון, 0891; דר, 1986 ( . ) ג ( ועדות החינוך הנבחרות על­ידי הציבור מהוות מערכת בקרה פורמלית, כאשר ההורים משמשים כמערכת בקרה לא­פורמלית, ובשתי מערכות אלה נבדקת המידה בה מקיים בית הספר את מטרותיו . מערכת החינוך, במשמעות הרחבה של המושג, כוללת את כל סוכני החיברות . בית ההורים, החווייה הקיבוצית, בית הספר וקבוצת בני הגיל, שותפים למערכת של יחסי גומלין . בתהליך זה מעצב האדם תכונות אישיות, לומד ומפנים את מערכת הערכים, התפקידים החברתיים, ונורמות ההתנהגות של החברה בה הוא חי ) 1988 Hurrdmann, ( . במבנה המיוחד של החברה הקיבוצית חזקים יותר יחסי הגומלין בין סוכני החיברות השונים וגוברת יכולתם המשותפת להקנות מחויבות ערכית ורגשית בתהליך החיברות . מהיותם ארוגים האחד בשני, במידה רבה, דיון בשינויים בבית הספר עשוי להאיר זווית אחת בלבד . מחקר זה מתמקד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא