|
|
עמוד:8
מוקדי סמכות ושירות חלופיים לאלו של המרכז התנועתי; מוקדים אלה מתגבשים בעיקר על בסיס אזורי . ראשיתו של התהליך היה עם הקמתם של המפעלים האזוריים, שעד מהרה הפכו לגורמים המתחרים עם מוקדי הסמכות התנועתיים ) די רוזוליו, 1975 ( . המשבר הכלכלי פגע גם בעוצמתם, מה עוד שהסתבר שגם בהם אירעו מקרי כשל תפקודי וניהולי ) י . קרול ואחרים, 1989 : 91 22 ( , ובשל כך נפגעה יוקרתם שלהם כשם שנפגעה יוקרת הממסד התנועתי המרכזי . ההתארגנויות האזוריות החדשות נשענות לפיכך, לפחות בחלקן, על המערכת המוניציפלית . 2 ) דיון מפורט מצוי להלן בפרק השלישי, תתפרק ב 4 ( . המגמות הביזוריות קיבלו עידוד גם מהתנועה, עד כדי קביעה שפעילות על בסיס אזורי עתידה להיות 'הסדן האמיתי של הפעולה התנועתית ) או תחליף לה דבר הנתון עדיין בוויכוח ( ' כהגדרת יאיר עוגן ) עד לאחרונה ראש חטיבת חברה, חינוך ותרבות חח"ת במזכירות התק"ם ( . טרם התגבש דפוס ברור לפעילות האזורית האם תכוון עלידי התנועה, או שתתנהל על בסיס המסגרת המוניציפלית ואזי יהיה בכוחה להוות גורם מתחרה למערכת התנועתית המרכזית . המחקר המדווח כאן מתמקד בתפקודה של המערכת התנועתית המרכזית, בשינויים המתחוללים בה ובמגמותיהם, בזיקת הגומלין שבין המערכות שברמה המרכזית ואלו שבקיבוצים, ובדילמות הניצבות בפני התנועה במצב החדש, פרי המשבר והשינויים . מחקר זה יבחן בין היתר את הטענה, כי הגדרה מחדש של יחסי הקיבוצים והמערכת המרכזית של תנועתם נובעת משילוב מספר גורמים : א . הביזוריות המתוכננת 'מלמעלה' ) מזכירות התק"ם ( והנתמכת ע"י כוחות שונים 'מלמטה' חברים וקיבוצים ב'פריפריה'; ב . היחלשותה של המחויבות התנועתית של הקיבוצים; ג . ירידת שיעור תלותם הכלכלית במערכת המרכזית, בצד ירידת יכולתה של זו לסייע לקיבוצים ובשל כך גם ירידת יכולתה להפעיל מרות . הספרות המחקרית בתחום מדעי החברה משופעת במחקרים על החברה הקיבוצית בכל היבטיה . במחקרים אלה מהווה הישוב הקיבוצי היחיד את יחידת הניתוח לצורכי המחקר . גם כאשר מחקר אחד מתבצע במספר קיבוצים, הניתוח מתבסס על מצרף הנתונים שנלקטו מכל קיבוץ בנפרד . מחקר הנוטל את התנועה הקיבוצית כולה, או זרם אחד בה, כיחידה אחת למחקר ולניתוח לא נעשה או כמעט שלא נעשה . מחקרו החלוצי של
|
|