מבוא

עמוד:8

בתנועות, שנבדלו ביניהן בהשקפת העולם על דמותה של החברה ) לנדסהוט, 1944 : 05­ 29; גבתי,תשמ"א, כרך א' : 852­ 268 ( . עם כל השוני בנקודות המוצא והתפיסות של המודלים החברתיים, כפי שבאו לביטוי בתנועות הקיבוציות החילוניות, יש לציין שאיחדה אותן תפיסה משותפת, אמנם בהדגשים שונים : תפיסת השליחות והמשימתיות ) גדון, תשכ"ז : 653­ 376 ( . הקיבוץ הדתי היה שונה, בהגדירו את מטרתו ומשימתו בבניית קהילייה קיבוצית דתית ) הקיבוץ, 6­ 7 : 633­ 143; אונא, 1984 : 92­ 40 ( . מכאן נגזרת טענה, שאפשר לראות את הקיבוץ משלוש פרספקטיבות, ומכל אחת מהן עולה הארה שונה של הקיבוץ : ) א ( הקיבוץ כתרבות יזמית, המתבטאת באתוס המשימתי שבה; ) ב ( הקיבוץ כקהילה; ) ג ( הקיבוץ כארגון­על; המציאות הקיבוצית משלבת את שלוש הפרספקטיבות . התרבות היזמית­משימתית באה לביטוי בקהילה הקיבוצית באפיון היזמות המשקית . בתנועה הקיבוצית מתבטאת תרבות זו בפעילותה של המערכת הקיבוצית בהתיישבות, בביטחון, ובעיקר בפוליטיקה . הקהילתיות מתבטאת בבניית אורחות החיים הקיבוציים, ובדפוסי היחסים המתפתחים בתוך היישוב הקיבוצי . ארגון­העל בא לביטוי בפעילות הכוללת של המערכת הקיבוצית בהיבט הפוליטי, במערכות החיצוניות והפנימיות . בדברנו על פוליטיקה, אין הכוונה רק לפוליטיקה המפלגתית, אלא לביטוי מערכת הסמכות והכוח לעיצוב כללים ולהפעלתם, במערכת החיצונית והפניכדקיבוצית . בחיבור זה כוונתנו להציג את כל אחת מהפרספקטיבות ואת הבעיתיות שבה, כאשר לטענתנו שילוב הפרספקטיבות והאינטראקציה ביניהן הוא תנאי להבנת התהליכים המתחוללים במערכת הקיבוצית . אולם אינטגרציה של שלוש הפרספקטיבות היא מעבר לתחום עבודה זו, שעיקר מטרתה להגדיר את הבעיה ולהציג את שלושת הממדים התיאורטיים, על המורכבות שכל אחד מהם מייצג .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר