|
|
עמוד:7
מערכת העזרה ההדדית, שבגינה חוייב כל קיבוץ במס יחסי, השלימה את מערכת הערבות ההדדית . באמצע שנות ה 80 נתגלה, שרוב הקיבוצים נקלעו למשבר כלכלי חמור, שבעטיו נפלה הכנסתם הנקייה בעשרות אחתים . שנות ה 70 היו שנים של פריחה וצמיחה והקיבוצים הרחיבו את השקעותיהם היצרניות והצרכניות, העלו את רמת חייהם וניצלו אשראי זול ממקורות מגוונים . בתחילת שנות ה 80 חלה הצמדה של ההלוואות ובמקביל הורעו תנאי הסחר של הסקטור היצרני במשק הישראלי, אך הקיבוצים לא שינו את התנהגותם . הם המשיכו להתנהג כמו בשנות ) 7 ,70 הסתמכו על הלוואות יקרות בניסיון לשפר את מצבם וכתוצאה מכך נקלעו למשבר עמוק ביותר, כאשר הם משועבדים לתשלומי ריבית גבוהים וכתוצאה מכך לצמצום ההכנסה הנקייה בעשרות אחוזים . המשבר הכלכלי בקיבוצי התק"ם מתאפיין בעיקר בגידול חוב בממדים עצומים בין השנים תשמ"ד ) 1984 ( ל 1988 . במצב דברים זה, יכולת הקיום של עשרות קיבוצים הועמדה בספק . בסוף 1985 התחילו הקיבוצים להבין, שקיימת בעיה כלכלית חמורה . התק"ם נכנס למשטר חרום, בעיקר בכל הקשור להוצאות שוטפות ולצמצום השקעות . ביוני 1986 פנו נציגי התק"ם והקיבוץ הארצי לאוצר בבקשת סיוע . המו"מ עם הבנקים והאוצר הלך והתארך ובסופו של דבר, במהלך ,1988 זכו 55 קיבוצי התק''ם לפריסת חובות משמעותית . באוקטובר 1988 הפסיקו הבנקים למחזר את החוב של המגזר הקיבוצי . מכיון שכל הקיבוצים היו קשורים ביניהם בערבות הדדית ) "הסדין" ( והם כולם היו ערבים לכל ההלוואות ולכל החובות לא ניתן היה לצמצם את המשבר למספר ישובים בלבד . נפילת התנועה הקיבוצית יכולה הייתה לגרור גם נפילת מגזרים אחרים במשק, כולל המערכת הבנקאית . סימני המשבר הופיעו אז במלוא עוצמתם : איכיבוד תשלומים לספקים, אייכולת לקנות חמרי גלם ואיכיבוד המחאות . בינואר 1989 הגישו התנועות לאוצר תוכנית להבראה כלכלית . בדצמבר ,1989 לאחר מו"מ ארוך, נחתם "הסדר הקיבוצים" בין האוצר, הבנקים והתנועות הקיבוציות . לפי ההסדר, הבנקים ימחקו כמיליארד ש"ח מחובות הקיבוצים ומשרד האוצר ימחוק כ 650 מיליוני ש"ח . הוסכם, כי הקיבוצים וארגוניהם יקבלו עוד הלוואות, לשם פריסת חובות, בסכום של 3 . 3 מיליארד ש"ח, לפרעון במשך 25 שנה, בריבית צמודה פלוס 555 . 4 ) כל הסכומים הנ"ל במחירי דצמבר 1988 ( . עוד נקבע, כי לא תהיינה ערבויות מדינה להלוואות אלו, והן תינתנה בסיכון הבנקים . במסגרת התוכנית
|
|