|
|
עמוד:11
3 . שינו * משמעותי בחלוקת התגמולים ) המעורר שאלות של צדק חברתי ( או בהקצאת המשאבים ) שאלות של יעילות ( . עקב כך מתעוררת שאלת ההשתתפות בשלטון כייצוג האינטרסים של הקבוצות, מבחינת השפעתם על המדיניות הציבורית . 4 . שינוי במרכיב מרכזי בהגדרה של היחידה . השאלה השכיחה בהקשר זה קשורה בזהות האתנית או התרבותית של המסגרת . במקרה של הקיבוץ מתעוררת שאלה מרכזית, שהיא ייחודית לתצורה החברתית הזו; חוסר בהירות ואיהסכמה בהגדרתה ובקביעת מרכיביה היסודיים . מלאכת ההבחנה אינה פשוטה משום שהאידיאולוגיה הקיבוצית הינה מערכת הטרוגנית המורכבת מיסודות שנובעים ממקורות שונים : ציונות, סוציאליזם, אתיקה הומניסטית וכוי . האינטגרציה ביניהם רופפת ביותר, וכתוצאה מכך כוללת המערכת סתירות פנימיות רבות, אשר בנסיבות מסוימות עלולות להעמיד את החברים בדילמות של החלטה ופעולה ) בןרפאל, 6891; 1966 Cohen, ( . חלק מן החברים ומן החוקרים טוענים שקשר בין תגמולים אישיים למאמץ ) נוסף ( בעבודה או בתפקידים ציבוריים, יפגע בציפור הנפש של הקיבוץ, הווה אומר : ב"עיקרון איההתנייה" . לפי עיקרון זה, החבר תורם משאבים לקיבוץ "כפי יכולתו", והקיבוץ מקצה משאבים לפי "צרכי החבר" במגבלות "יכולת הקיבוץ", ללא התניה בתרומתו, ברמתה או באיכותה ) בןדוד, 1973 ( . לעומת זאת אחרים טוענים, שמכיוון שהקיבוץ אינו תנועה דתית המקדמת מימושה של "קהילת קודש" עלי אדמות אין בנמצא קריטריון קבוע ומקובל לשפוט את היותו או איהיותו קיבוץ, מעבר להגדרת החברים בו ) 738 : 1976 Cohen, ( . בהקשר זה, המשבר נתפס כחלק מתהליך השינוי החברתי, אשר מביא לעיצוב מחדש של המבנה החברתי . בתחילת התהליך מתרחשת הפרת שיווי המשקל של המערכת ) לא בחלקה אלא בכללותה ( , המהווה שיאו של המשבר . בסופו של התהליך, המערכת מתייצבת בשיווי משקל חדש, אחרי שהתרחש שינוי במהותה . השינויים והניגודים שהם מעוררים כרוכים בכשל בהסכמה החברתית ) consensus ( לגבי הערכים המרכזיים של החברה וההסדרים המוסדיים שמגלמים אותם . כשל זה יכול להביא לקונפליקט בין 11
|
|