|
|
עמוד:12
בכמה הבהקים מפתיעים בשמים, שהותירו אחריהם שובלי עשן אפור . לפתע בקעו התפוצצויות אדירות שהרעידו את האדמה . הוא הבין מיד ‑ אלה הן רקטות שנורו מעזה . כך, פתאום ? זה היה מהמם, מפחיד, לא צפוי . מה קרה ? הרי הגבול עם עזה היה שקט זה זמן רב ! אנשים נקהלו סביב, בוהים בחרדה בנחילי העשן שהותירו הרקטות בשמים . מעולם לא ראו טילים רבים כל כך, נוסקים מעל ראשיהם, נושאים מטען מוות והרס אל תוך ישראל . כמה טילי כיפת ברזל הוזנקו ליירט אותם . ועדיין, תחת החופה הצבעונית העליזה, לא מעט מהצעירים המשיכו לרקוד בהתלהבות, תוך התעלמות מההתרחשות ההזויה . שתי נערות בגופיות שחורות, צמודות, הובילו את הקהל במחול סוער . ליאור, חובש קרבי, התהלך עם חבר כשלפתע הבחין בהתפוצצות של זיקוקים ממש מעל למסיבה . הוא נדהם . "פתאום הבנתי שזו לא פירוטכניקה אלא פגזי מרגמה ! " הוא מיהר לשלוף מתיקו כפפות רפואיות . מרחוק נשמע קולה של אזעקה, והמוזיקה חדלה באחת . קול נרגש בקע מהרמקולים "צבע אדום, צבע אדום ! " ומיד אחרי זה : "המסיבה הסתיימה, צבע אדום" . צעירים החלו לרוץ לכל עבר, מחפשים מחסה או מקלט . אבל היכן ? הם נמצאו בשטח פתוח, בין שדות חול, מטעי עצים נמוכים ושיחי מדבר . מבוהלים ומפוחדים, רדופים על ידי ההוראות החפוזות ברמקולים, החלו רבים לרוץ לעבר הכביש, שם חנו מכוניותיהם . רבים אחרים, אובדי עצות, נותרו ברחבה הגדולה ולא ידעו מה לעשות . נערה בשם לירן, שהגיעה במהירות לרכבה, הבחינה מרחוק בטנדר לבן שנעצר באמצע הכביש . גברים במדים כהים קפצו ממנו . היא לחצה על הגז ‑ והרכב זינק לכיוון ההפוך . לפתע פרצה אש אוטומטית מכל עבר . דמויות לבושות שחורים, חמושות ברובים, תתי ‑ מקלעים ומטולי רקטות אר ‑ פי ‑ ג'י הגיחו מסביב וירו בקבוצות הנמלטים . כמה מהם לבשו מדים בצבע זית, דומים למדי צה"ל . אחרים, לבושים בבגדים אזרחיים, היו חמושים ברובים, באלות ובגרזינים . הם החליפו ביניהם שאגות בערבית . כמה מהמכוניות של באי המסיבה, נקובות כדורים, נעו אנה ואנה על הכביש כמוכות שיכרון, התרסקו אל העצים או הידרדרו לתעלות שלצדי הדרך, חלונותיהן שבורים, נוסעיהן גוססים, 12 חרבות ברזל, לבבות שבורים
|
|