האסטרטגיה היישובית במאבק 1947-1945

עמוד:5

ננאי 7 נאי השתתפי ) v31 ­ > tsr ? ט n י פ ה Q0 4 סעטק ליזרעאל להסנינה 600 טאזלי הגלנלע . 400 טע 0ק היי 77 350 . סהג . ליל;ה < נליל 7 ,נ'ניקר ( 250 סאזלי תל­אנינ 900 בסך­תכל טשתתפיס 2900 טהם כ­ 1000 בני­נרער . r @ n"ni > 53 J7 7 a7 n np5 na;7 כרי לאפשר לטתגייסיס דתייס "להקפיד ניחד על טשטר של חיים דתייס", הלקטה ב­ 1943 . נקנלעת < ­ npbnn , nD2 דתיי; נםסגית פללגה ה' של הפלס"ח . הסתלקה, סהץפירח על תפילת שחיית לשסירת שנת, נ . ל 7עה נרטתה התינלתית, נםשסעת לנדנקלת טילחדת נאיםלנ . יס הענאייס . הטחלקה עניה לחללת הליטלד "עייכלת", לנראשית 1945 הקימה את היאחיזלת ניריה . נשה לתם נניריה, ננ . ל חנייה את נית הניל 1חל 7 לעסקל ניי'נלר nsvxs הקק"ל . הס היינל נל 1ילליס להכייל היענ את כ . פרי הסכינה . נאלקעלנר 1946 . הקיטל עם חנ . ינ . י "נכי­עקינא" את עי 7­ עלייס נגלש ע'ניל 7 . 1 ^ J ארעו חילופי­אש . בליל 62­ 27 בפברואר, שוב אירעה תקרית­אש ליד המשטרה, ובעקבות זה ערכו הבריטים חיפושים בהיאחזויות הסמוכות, עין­זיתים וביריה, ובקירבת ביךיה אכן גילו נשק ומסמכים . כל אנשי המקום, עשרים וארבעה חברי "המחלקה הדתית" של הפלמ"ח, נעצרו, הועברו לעכו ונחקרו בעינויים . בביריה הוצב משטר נוטרים, ונדחתה בקשתו של גוש יישובי הגליל­העליון להתיר לעשרים מחברי היישובים לשהות במקום . ב­ 5 במארס הוצאו הנוטרים מן ההיאחזות, ובמקומם הוצבה יחידת צבא בריטי, כדי להחזיק במקום עד להודעה חדשה . ה"הגנה" לא השלימה עם עקירת נקודת­יישוב . הוחלט, כי ליד ה"טירה" הכבושה תוקם ביריה חדשה, ובי המיבצע יתנהל בלי שימוש בנשק, אלא­אם­כן ייכשל הניסיון הראשון . מועד הביצוע נקבע לערב י"א באדר ב' תש"ו, יום העליה המסורתית של בני­הנוער לתל­חי . הפיקוד הוטל על משה מן, מפקד גליל­הצפון של ה"הגנה", ובאמצעותו על מפקד הנפה ­ מישאל שכטר ) לימים אלוף­ משנה שחם ( . יותר מאלפיים ושלוש מאות איש אורגנו להעפיל לביריה, וביניהם חברי תנועות­הנוער החלוציות, תלמידים וחניכי גדנ"ע שערכו מסעות בגליל וכן מתיישבים בוגרים מן הגליל ומן ד,עמק . ^ בליל 31­ 14 במארס ,1946 ליל גשם סוחף וברד, יצאו האנשים מנקודות­ריכוז בעין­זיתים, מחניים, איילת­השחר וחולתה ועלו לביריה בערוצים ובשבילים, ובידיהם מחצלאות, יריעות­אוהל ושמיכות, חומרי­גידור, כלי­עבודה ושתילי­יער . עם שחר הגיעו למרומי ההר מול ה"טירה" והחלו להקים אוהלים, למתוח גדר ולשתול . נדחתה פנייתו של סגן מושל המחוז הבריטי לעזוב את השטח . אבל, הבריטים התחכמו, לא הגיבו מיד והמתינו להתפזרות בני­הנוער, שיצאו בצהריים כדי להמשיך במסעותיהם . כאשר נשארו במקום רק כ­ 150 איש, רמסו הבריטים את המחנה ברכב שריון ועצרו את כל אלה שנותרו במקום וגילו התנגדות סבילה . מפקד הנפה החליט לחזור לביריה לאלתר, ובו בלילה ) 41­ 15 במארס ( העלה למקום מאות אנשים מראש­פינה ומצפת . בחששו מפני היתקלות בערבים הטיל על משמר נוטרים ועל מחלקת הפלמ"ח אשר באיילת­השחר לחפות על העולים, עד עלות השחר . בן הפיץ שמועה, שעל ההר נמצאים 200 . 1 איש וכי עוד עשרת אלפים מתארגנים לנהור למקום . למעשה התרכזו על ההר רק 300 איש, שהיו מוכנים להחזיק במחנה ולהתנגד לפינוי עד שיוכרע גורל ביריה . צפת התגייסה לסייע להם, ורבני העיר אף התירו לאפות לחם לאנשי המחנה בעצם יום השבת, ה­ 16 בחודש . השלטונות הבריטיים נרתעו הפעם מפירוק המחנה והעימות נמשך עד פורים, 17 במארס . אז פינו הבריטים את המקום והודיעו, שהם מתירים שהיית עשרים איש ב"טירה" . דומה, בי השלטון הבין את משמעות עוצמתה של התגובה על הניסיון לעקור יישוב עברי, ולכן נרתע מכוונתו להפקיע מקום שבעצם ראה בו "בסיס צבאי" ולא נקודה שלווה . דומה שהשלטון נאלץ למתן את תגובתו עקב שהייתה של ועדת החקירה האנגלו­אמריקאית באותה עת . כך היה המאבק על ביריה להפגנת­בוח אדירה של היישוב העברי כולו בעומדו על זכותו הטבעית לאדמתו .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר