|
|
עמוד:14
14 להיות מוקרן על המסך, מה התפקיד של הכיסאות והשולחנות בחדר, מה התפקיד של המזכירה הנכנסת, מה היא יכולה להגיד ומה אינה יכולה להגיד . במילים פשוטות, פרקטיקה ארגונית היא מעין תסריט קבוע ושגור שלפיו "דברים נעשים" בארגון . תסריט זה מעוגן לעיתים בכללים ובחוקים פורמליים, אך במקרים רבים הוא אינו מנוסח פורמלית והשחקנים הארגוניים מבצעים אותו אף מבלי להיות מודעים לקיומו . מכאן שהפרקטיקה הארגונית היא לרוב שקופה וטבעית, בלתי נראית ובלתי מורגשת, והביצוע שלה הוא פשוט "הדרך שבה הדברים נעשים אצלנו" . בחלק מהתיאוריות הארגוניות, הפרקטיקות הארגוניות הן לבני היסוד של מה שמכונה "תרבות ארגונית" . הפרקטיקה המגדרית המדירה לבנת היסוד בשינוי מגדרי בארגון היא הפרקטיקה הארגונית ; באופן ספציפי, הפרקטיקה הארגונית הממוגדרת שלה השלכות מדירות עבור נשים בארגון . כפי שציינו חוקרות רבות בתחום של מגדר וארגונים ( 2006 Acker 1990 ; 2006 ; Yancey Martin ) , הפרקטיקות הארגוניות השגורות אינן באמת טבעיות, וגם אינן אובייקטיביות או ניטרליות ; הן טעונות במשמעויות מגדריות שונות עבור הגברים המשתתפים בהן ועבור הנשים המשתתפות בהן . כך, למשל, נשים חוות אחרת את הפרקטיקה של קיום דיוני עבודה בשעות הבוקר המוקדמות, את הפרקטיקה של הצבת דקים מהודרים מעץ בשער הכניסה של הארגון, את הפרקטיקה של שיחת הגברים שמתנהלת ליד שולחן ההנהלה, את הפרקטיקה של סידור משמרות שמתחילות בשעה שש וחצי או בשעה שלוש וחצי, את הפרקטיקה של קירור חדרי הישיבות והכיתות במזגנים המכוונים לטמפרטורה נמוכה, את הפרקטיקה של קביעת זכאות לקידום לפי השקעת שעות או ביצוע תפקיד בשטח, את הפרקטיקה של מיון עובדים לפי מאפיינים פיזיולוגיים, ועוד ועוד . נשים משתתפות באופן שונה מגברים בפרקטיקות הארגוניות וחוות אותן אחרת מהם משום שלרוב הן פוגשות אותן מתוך סיטואציה מגדרית ומערכת אילוצים שונה מזו של גברים : לדיון בשבע בבוקר יגיעו לאחר שהיו צריכות למצוא מי שיביא את הילדים לגן, על הדק המהודר יצעדו כאשר הן נועלות נעלי עקב שהן חלק מקוד הלבוש בארגון, בחדר הישיבות הממוזג ישבו עם פיזור שונה של רקמת שריר ועם לבוש מקובל החושף אותן יותר למיזוג האוויר, לקיר במסלול המכשולים יגיעו עם פחות ניסיון בטיפוס על קירות ועם גובה ממוצע שאינו מאפשר להן להושיט את היד ולאחוז בקיר, הן יחוו את הבדיחה בישיבת ההנהלה מתוך הבנה שהצחוק הוא על חשבונן, לדיון הקידום יגיעו כאשר עקב אילוצי מוסד האימהוּת לא ביצעו את "תפקידי השטח" הנחשבים תנאי לקידום . הפרקטיקות הארגוניות, שהן לכאורה ניטרליות ושוות לכולם, נעשות מגדריות כאשר התהליך החברתי הממוגדר, הכופה סיטואציות חיים שונות וזהוּת שונה על נשים וגברים, מפריד ומבחין בין נשים וגברים באופן שבו הם משתתפים בפרקטיקה הארגונית וחווים אותה . הפרקטיקות הארגוניות המגדריות נעשות מדירות כאשר החוויה של ההשתתפות בפרקטיקה מגבילה את האפשרויות של הנשים, או יוצרת אי-נוחות, מצוקה, קושי תפקודי, מבוכה והשפלה, עד כדי חוסר ביטחון, ערעור עצמי ובסופו של דבר הדרה עצמית : תחושה בסיסית של חוסר זכאות להשתתף בפעילויות החשובות, המתגמלות והיוקרתיות של הארגון . נשים שהחוויה הזאת היא מנת חלקן לא יפנו להתקבל לתפקידים החשובים, יתקשו לבצעם ולא יזכו להון הארגוני שהם מקנים, ולא יהיו נוכחות, חשובות ומתוגמלות באותו האופן כמו גברים . מערך הפרקטיקות המגדריות
|
|