|
|
עמוד:5
5 ספר זה מנגיש בעברית מחקר מצוין , שזכה לשבחים ולפרסים במהדורתו ( . במוקד המחקר עומדת תופעה מתמדת של רעיון שגוי , 2018 האנגלית ) אנשים טובים שהמחברת מכנה בצדק מיתוס , ולפיו האיטלקים הם ( ובלתי נגועים באנטישמיות . בשל אופיים זה של brava gente ) האיטלקים לא נרדפו היהודים במידה ניכרת אפילו בתקופתו האפֵ לה של ( , ולא זו בלבד אלא שבמקרים רבים אף קיבלו 1945 - ל 1938 הפשיזם ) בין סיוע שהציל אותם . לפי זה , גם חוקי הגזע של המשטר הפשיסטי נראו ריות מנהיגיו על גרמניה הנאצית . כמו בכל ראויים להסבר , המגלגל את אח מיתוס , לא כל המסופר בו הוא שקר . אפילו בעניין זה יש קורטוב אמת , מפני שבהרבה מקרים הגישו אנשים ומוסדות סיוע וגרמו להצלה . אך – לעומתם נהגו האיטלקים ברוע ובאנטישמיות בהרבה מקרים אחרים פגעו הרבה יהודים , ויש כאלה שנשלחו למחנות השמדה ובעקבות זאת נ נאציים . מסקרנת אפוא תופעת ההתמדה של רעיון האיטלקי הטוב לא רק אצל אלה שזכו לסיוע ולהצלה , אלא אף אצל נפגעים – והמיטיב רבים ששרדו , ובכללם כאלה שהיגרו מאיטליה אחרי השואה . לנוכח קריאה מדוקדקת של ביבליוגרפיה עשירה , מגישה שירה קליין בפרקי הספר תיאור רבגוני של מציאות הפכפכה , שממנו משתמע גם ההסבר לתופעה המסקרנת הנ " ל . רוצה לומר : המציאות אכן הייתה הפכפכה כי היא נבעה מהתפתחות היסטורית , שבמהלכה טיפחו היהודים ינטגרלית בחברה האיטלקית ובתולדותיהתודעה עצמית של השתלבות א והעצימו אותה במאה השנים הקודמות לתקופת הפשיזם . תודעה עצמית כזאת הובילה הן להתייחסויות סלחניות למאורעותיה של התקופה הפשיסטית והן לדרכים שבהן בחרו היהודים כדי לספר אותם אחרי ם ניזון אף השואה . בקיצור : המיתוס של האיטלקים הטובים והמיטיבי הוא מטיפוחה של התודעה העצמית האמורה . שירה קליין היא חוקרת וסופרת מוכשרת ומנוסה , רגישה וביקורתית , הכותבת בסגנון פשוט וקולח ומביאה בדרך אגב גם הרבה עניינים נוספים מעוררי סקרנות מאתגרת ) ובכלל זה צילומים נדירים ( . ראובן בונפיל , פרופסור אמריטוס להיסטוריה יהודית , בירושליםהאוניברסיטה העברית
|
|