|
|
עמוד:10
10 בפרק הזמן הזה ? לאן הלכו ? לאן הגיעו ? האם חיפשו את דרכם חזרה הביתה או שמא חיפשו מקום אחר להיאסף אליו ? כיצד נראתה תנועת החיפוש של שני התועים, האֵם ובנה ? האם אפשר ללכת בעקבותיהם ? האם אפשר להשיבם ? שאלות אלו נוגעות בפנומנולוגיה של ההליכה לאיבוד, בקושי של הספרות לספר אותה ובאופן הופעת המרחב הספרותי כסימפטום של קרע וקריסה . בכל אלה ידון חיבור זה . הגר אובדת בסיפור, אך מה באשר לישמעאל ? בשעה שהגר מחפשת את דרכה במדבר, ישמעאל עדיין איננו אבוד, שהרי הוא נמצא עם אימו . אולם בהמשך, כדי שלא תצטרך לחזות במותו, הגר משליכה אותו ומרחיקה את עצמה ממנו . רק אז, כשהוא מנותק מחוג המבט של אימו, הוא אובד באמת . בנקודה זאת המחבר המקראי מרחיק גם את הקורא מן הילד : הוא מאפשר לו לחזות בבכייה של האם אך לא בשברונו של הילד, שעליו נודע לו רק בעקיפין, דרך תגובת האל הנזעק "אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם" ( בראשית כא, יז ) . זעקתו הלא-נשמעת של הנער האבוד חודרת אל ליבו של הקורא ואל ליבו של האל ומביאה לתפנית בעלילה . הסיפור שהחל כמעין הגשמה של המשאלה האדיפלית ( התבודדות הילד עם אימו לאחר סילוק האב ) , מתברר כסיפור על אודות אבדה עמוקה, ראשונית — ניסיון ההיקרעות מן האֵם . לכן האירוע מתרחש במרחב המדבר — באנגלית desert , שפירושו גם 'לנטוש' — כי מרחב האיבוד הוא מרחב של הינטשות . בשבר המוחלט, בעת נטישת ישמעאל למותו, ההתגלות מתרחשת ( המלאך ונס הבאר ) . אך אירוע ההתגלות אינו מוביל להימצאות מחודשת . למעשה, ישמעאל נמצא מחדש רק לאחר התקה רדיקלית אל טקסט אחר — הקוראן . במיתוס האִסלאמי מסופר על מסעו של אברהם בחיפוש אחר בנו שגורש, לאחר מות
|
|