תוכן עניינים

עמוד:12

12 והוסיפו הערות שוליים ממקורות טיבטיים ; ויש את מפעל חייו של אנדראס קרצ'מר, שעד כה העלה לאינטרנט כ - 4,000 עמודים של תרגום הטקסט ופרשנויות רבות של מורים דגולים ( עבודה בתהליך ) . התרגום הנוכחי לעברית מתבסס בעיקר על התרגום של קבוצת פָדמָקָרָה, שראה אור לראשונה ב - 1997 ועודכן ב - 2007 . תרגום זה נעשה מטיבטית ומבוסס על הפרשנות של קונזנג פֶלדֶן . פמה צ'ודרון מלווה את הטקסט הזה ללא לאות, ומאירה אותו בדברי חוכמה בהירים ונכוחים . לצד הנוסח של פדמקרה, נעזרנו בתרגומו של סטיבן בצ'לור, שראה אור ב - 1979 ומאז נערך מספר פעמים . תרגום זה מבוסס על פרשנותו של גֶשֶה נגאוואנג דהארגי ( Ngawang Dhargyey ) . בצ'לר מכוון לתרגום מילולי ; הגרסה של פדמקרה מכוונת להבנה כללית, מופשטת יותר . בתרגומים הקיימים לעברית של הדְהָארמָה ( "האמת, חוקי הטבע, תודעה, מאפייני תודעה, תורה," ועוד ) , הניסוחים והשפה משתנים לפי הזרם או האסכולה שבהם מובאים הדברים . כתבי הקודש ההינדים, הזן היפני, הדאו הסיני, המָהָאיָאנָה הטיבטי והתֶרָוֶדָה ההודי ( הקאנון הפאלי ) – כל אחד מאלה הוא תורה בפני עצמה, וכולם יחדיו מתלכדים לקוסמולוגיה הקרויה במערב "בודהיזם" ושמה בסנסקריט "דהארמה" . בה בעת, כל אחד מזרמים אלה סלל לעצמו נתיבים, תפיסות, דגשים והבנות המתנסחים, לעתים, במילים ובביטויים שונים, ואפילו שונים מאוד, בעודם עושים שימוש בדימויים תרבותיים מקומיים . בהינתן הפנים השונות של הדהארמה ; ובהיעדר גירסה מוסכמת יחידה בשפת מקור אחת ; ולאור הביאורים השונים שניתנו לטקסט – שחלקם מפי מלומדים גדולים - לאור כל זאת נכון לומר כי מלאכת התרגום היא במידה רבה פרשנות, המטילה אחריות נרחבת על המתרגם ומחייבת בצניעות, קל וחומר כשמדובר בטקסט מכונן, הנושא בחובו מטען אנושי נדיר . מכאן שיש לראות את הנוסח העברי של דרך הבודהיסאטווה כפרשנות או כגרסה נוספת של הטקסט שכתב שנטידֶווה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא