|
|
עמוד:72
גיליון 100 72 1 - 100 : מאה גליונות ניסן תשפ"ה . אפריל 2025 "אתה לא הקברניט - אתה הנווט" "נפגשנו ערב כניסתי לתפקיד והעברת לי שני מסרים עיקריים . הראשון : 'אתה הנווט של הספינה . ברשותך הרבה מפקדים וקברניטים של הארגון . אתה לא הקברניט . אתה הנווט הקובע את הכיוון ואת הדרך . אתה הקובע את קצב החתירה של הספינה . הקפד על הכיוון ועל הקצב ותגיע ליעד . . . ' והשני : 'עליך להוכיח כל יום, כל שעה, שאתה ראוי לתפקידך . האם אתה ראוי לפקד על אנשיך . על זה תיבחן יום יום, שעה שעה'" . ראש המוסד תמיר פרדו, נפרד מאלוף יצחק ( חקה ) חופי, ראש המוסד החמישי . גיליון ,70 ספטמבר 2014 לא צלחו . בתחילת 1952 הוקמה ועדה לבחינת דרכים ושיטות להסדרת עבודת ארכיון שיטתי . הוועדה פעלה בראשותו של אורי בלייבאו ובהשתתפות אלוף הר- אבן מענף מחקר וטוראי ( במיל' ) ד״ר אלכס ביין, לימים מנהל הארכיון הציוני המרכזי והארכיבר הבכיר במדינה . על הוועדה הוטל לבחון היבטים שונים : את כפיפות הארכיון, ואת הגדרות תפקידו, ארגונו ושיטות עבודתו, את דרכי הזרמת החומר אליו מן הענפים ומן המדורים, את נהלי גניזת החומר או השמדתו, את שיטת התיוק, את תנאי האחסון ושימור החומר . באותה תקופה הארכיון הקיף כ - 3,000 תיקים בכ- 800 נושאים . הוא סבל מתנאי אחסון בלתי-הולמים, ומרמה מקצועית ירודה של חיילי החובה ששירתו בו, ולפיכך הוחלט להעסיק בו עובדים אזרחיים . אמ"ן ומקומה של הספרייה בשנת 1953 הוקם אגף המודיעין כחלק מאגפי מטכ"ל . יהושפט הרכבי שכיהן כראש אמ"ן בין השנים 1955 - ,1959 הורה לגיחון לארגן מחדש את הארכיון ולרענן את נהלי המיון, הרישום, ההפצה של החומר . בענף הוקם "מדור לדוקומנטציה" שכלל את הארכיון ואת מנגנון ההפצה, ובשלב מאוחר יותר נועדה גם ספריית ממ״ן להשתלב בו . בראש המדור עמד קרל קוסמן, נציג ממ"ן לבדיקת שיטות הארגון של הארכיון, והוא הנהיג לראשונה שיטת מפתוח אחידה בספריה - שיטת המיון העשרוני הידועה כשיטת דיואי - שנועדה לשרת את צורכי ענף מחקר . עם פרישת גיחון בשנת 1955 ומינוי מחליפו, יהודה בן דוד, פעלה לצידו קרוליין סימון, מנהלת הספרייה המיתולוגית שעבדה במסירות בשנים 1956 – 1983 . תחת ניהולה הוחלט לפרק את הספרייה ולשמור את החומר המקצועי המובהק בלבד . באותה תקופה היו בספרייה מעט כותרים שעסקו בביון . אוספי הספרים עסקו בין היתר בנושא מלחמת העולם השניה ולאו דווקא בנושאים מקצועיים מודיעיניים . לגיחון היה קשה להיפרד מספרי קורות המלחמה, שבהם היה מידע עקיף על ביון, והוא כתב בספרו "מטה מרדכי" : "יד פתיה יכולה להרוס חיש מהר את אשר לא ניתן להשיב" ( עמ' 278 ) . בשנות ה - 60 שכנה הספרייה בקריה, מחוץ למחנה ( ליד הוצאת "מערכות" ) , זאת כדי להנגישה לחיילים ולציבור ללא צורך להיכנס למחנה צבאי . היקף השימוש של חיילי אמ"ן בספרייה היה מוגבל יחסית והיא נענתה גם לפניות של סטודנטים וחוקרים מבחוץ שלעיתים לא הצליחו לאתר ספרים באוניברסיטה ונמצאו בספרייה . אמ"ן סמך ידו על כך, ותמך במדיניות המאפשרת שיתוף ידע נרחב יותר . אבני דרך מאוחרת ב - 1974 עם הקמת המרכז למורשת המודיעין בגלילות הוחלט, בתיאום עם אל"מ נעם שפירא, מפקד "חצב" דאז, להעביר את הספריה לגלילות, כאשר האחריות הפיקודית נשארה בידי "חצב" . המעבר הפיזי התבצע בשנים 1986 - 1987 . כוח האדם נשאר באחריות חמ"ן, ובשלב מסוים עברה כפיפות הספרייה למל"מ, כולל החיילים, ולאחריות בסיס ההדרכה של חמ"ן, בה"ד 15 . בשנת ,2002 במהלך מבצע "חומת מגן", ראש חטיבת המחקר תא"ל יוסי קופרווסר הקים את "מרכז המידע למודיעין ולטרור" במתכונתו הנוכחית, עם צוות המידע, משה מטרי וראובן ארליך לבדיקת מסמכי שלל שנמצאו ברשות הפלסטינית . הספרייה נחנכה במסגרת אזרחית מלאה של "מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית" בניהולו של ד"ר אל"מ ( במיל' ) ראובן ארליך ( רובק'ה ) , מזרחן אשר מילא תפקידים שונים בחטיבת המחקר וסגנו של מתאם פעולות הממשלה בלבנון, אורי לוברני, ונמנה על סגל המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה . הספרייה כללה את חומרי ספריית אמ"ן ומסמכי שלל ממלחמת יום הכיפורים וממבצע "חומת מגן" . ייחודיות הספרייה הספרייה שימשה מקור מידע ייחודי לנושאי מודיעין וטרור, שהפכה שם דבר בעולם בקרב חוקרי תחום המודיעין ; הספרייה שירתה את כלל גורמי קהילת המודיעין ולא רק את אמ"ן ; החומרים בספרייה היוו מקור למחקרים מודיעיניים ; חלק מהאוספים הושגו בדרכים מוסוות . הספרייה נבנתה נדבך אחר נדבך, מתוך הבנה עמוקה של מפקדי יחידות המודיעין השונות שבידם כלי חיוני, והיא מממשת את ייעודה לא רק כמאגר ידע, אלא גם כמוסד מחקרי והיסטורי מכובד . כיום מרכז מידע זה הוא המקיף ביותר בישראל של ספרות וחומר גלוי בנושאי מודיעין . הספרניות שניהלו את הספרייה לאורך השנים : אזרחיות עובדות צה"ל : קרוליין סימון, שמחה סופר, תמר דובשני, פלה שטרצר . אזרחיות : אסנת שמואלי, נאוה רייך, וכיום ענבר דקל לוינזון . באפריל 1951 הפיץ גיחון ביבליוגרפיה לקריאה כתנאי לעלייה בדרגה . על מנהל הספרייה הוטל להגיש דו״ח חודשי על השאלת הספרים שנכללו בביבליוגרפיה כדי לפקח על ביצוע ההנחיה פינת ההנצחה של מאיר עמית בספריית המל"מ
|
|