|
|
עמוד:41
גיליון 100 41 1 - 100 : מאה גליונות ניסן תשפ"ה . אפריל 2025 שייקה דליות : 22 שנים של תרומה בהתנדבות לאחר 22 שנים בתפקיד מנכ"ל המל"מ, תפקיד אותו מילא בהתנדבות, שייקה דליות סיים את תפקידו . "הקמנו מקום הפועל כאתר חינוכי ייחודי להנחלת המורשת ולהנצחה . מרכז חי, דינמי, תוסס ופעיל שהיה ראשוני ומיוחד במינו בארץ . ברור היה שליבת האתר היא ההנצחה, וזהו שורש הרעיון . התקבלה החלטה שאנו מאמצים את נוהל משרד הביטחון ולפיה יונצח כל חייל שהלך לעולמו והשמות חרותים באור נגוהות על קירות המבוך" . גיליון 39 , דצמבר 2004 לא יידע את איראן לגבי התאריך ההתקפה על ישראל, אם מפני שחשש לדליפת הסוד, או מפני שלא קיבל גיבוי מספק לדעתו לפתוח במתקפה כה נרחבת על ישראל בעת הזו . הוא קיווה, כנראה, שאיראן וחזבאללה יצטרפו למלחמה במלוא כוחן מיד עם תחילת המתקפה . למזלה של ישראל, תקוותו נכזבה, מפני שהייתה מנוגדת לאסטרטגיה האיראנית, לפיה השלוחים אמורים להגן עליה, מבלי שהיא תקיז מדמה למענם . כך יצא ח'אמנא'י בהצהרות תמיכה במתקפת חמאס, אך הדגיש כי על אף שאיראן עומדת מאחרי הפלסטינים באופן מוחלט, הרי שההתקפה על ישראל היא מעשה ידיהם בלבד . כמו כן, איראן איימה על ישראל כי תפעיל נגדה חזיתות מלחמה נוספות אם תמשיך את המלחמה בעזה . ח'אמנא'י הביע את שמחתו מגל ההפגנות נגד ישראל, במיוחד אלה שהתקיימו בקמפוסים בארצות הברית כהוכחה לכך שהעולם מאס בישראל, והתמיכה החומרית והמדינית בה תחדל . בחודשים שלאחר פרוץ המלחמה, ישראל מצאה עצמה במלחמת התשה רב זירתית מול שלוחיה של איראן, שפעלו במידה רבה בניצוחה של זו . דוגמה בולטת לשליטתה של איראן בשלוחיה השונים ניכרת בבחינת מעשיהן של המיליציות השיעיות בעיראק . מאוקטובר 2023 ועד כניסת הפסקת האש בין ישראל לבין חזבאללה לתוקף ב - 26 בנובמבר ,2024 ביצעו המיליציות הללו מעל ל - 224 שיגורים נגד ישראל . חלקן ניצלו את ההזדמנות כדי לתקוף בסיסים אמריקאיים בעיראק . אולם ברגע שארצות הברית העבירה אולטימטום לאיראן, כי זו תישא באחריות להתקפות אלה, הורו האיראנים לשלוחיהם העיראקיים לחדול מהן והתקיפות פסקו . מספר משקיפים במערב, לעומת זאת טענו כי פעולת המיליציות העיראקיות היוותה בעיקרה מס שפתיים וחשפה את התועלת המוגבלת שלהם כמשענת אסטרטגית במסגרת ציר ההתנגדות . קשה לדעת, לעומת זאת, מה מידת השליטה או אפילו ההשפעה של איראן על החות'ים בתימן . העימות האיראני מול ישראל הסלים להתנגשות צבאית ישירה במידה רבה כתגובה לפעולות של ישראל . אין הכוונה לנקות את איראן מכל אחריות למצב, אבל חיסול גנרל מחמד רזא זאהדי, מפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון וחמישה קצינים נוספים ב - 1 באפריל ,2024 היה כנראה צעד אחד רחוק מדי עבור איראן, אם בגלל דרגתו הגבוהה או מפני שלטענת איראן המבנה שהופצץ היווה חלק משגרירותה בדמשק וההפצצה פגעה בריבונותה . התגובה האיראנית, היתה מאסיבית בהיקפה – כ - 120 טילים בליסטיים וכ - 300 טילי שיוט וכטב"מים . נראה כי שאפה להציב בפני ישראל קו אדום מפני ביצוע פעולות נוספות נגד איראן, אך בלי להידרדר למלחמה כוללת . לכן, הטילים כוונו לבסיס צבאי בדרום הארץ, ולא לריכוזי אוכלוסייה . רמזים איראניים לפני ההתקפה, איפשרו לישראל להתארגן וליירט את רוב הטילים וכלי הטיס, בין היתר בזכות סיוע אמריקאי, בריטי וירדני . איראן נכשלה בהרתעת ישראל ומתקפת התגובה של ישראל ב - 19 באפריל על מתקני מכ"ם איראנים חשפה את חולשת מערך ההגנה האווירית שלה . ההתקפה האיראנית השנייה, באה גם היא בתגובה לשתי פעולות של ישראל . הראשונה הייתה חיסולו ב - 31 ביולי 2024 של אסמאעיל הניה, ראש הלישכה הפוליטית של החמאס, כאשר שהה באיראן לצורך הלוויתו של נשיא איראן אבראהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק . הניה היה מנהיג קיצוני, אך משמעות חיסולו היתה סמלית בעיקר ולא השפיעה על לחימתו של חמאס . מבחינת איראן איסמעיל הניה . חוסל כששהה במעון אירוח של מחמד רזא זאהדי . חוסל בבניין הקונסוליה משמרות המהפכה בטהראן . האיראנית בדמשק . חידון אתגרי 19 # התחום : מחקר / מודיעין חיל האוויר החידה : הפרשה שלא נפתרה גם בנאת מדבר מרוחקת 100 ק"מ . הפיתרון בעמ' 103 איראן לא הצטרפה למתקפת חמאס מפני שהייתה מנוגדת לאסטרטגיה האיראנית, לפיה השלוחים אמורים להגן עליה, מבלי שהיא תקיז מדמה למענם
|
|