|
|
עמוד:8
1 - 100 : מאה גליונות ניסן תשפ"ה . אפריל 5202גיליון 100 8 אות "יקיר הסתר" לשולה כהן לראשונה בתולדות קהילת המודיעין, הוענק אות "יקיר הסתר" . הערב הוקדש להענקת האות לגב' שולה כהן אשר פעלה מיוזמתה וסייעה למדינת ישראל . יו"ר המל"מ, אלוף ( במיל' ) מאיר עמית, העלה על נס את תרומתה של הגב' כהן לעלייה בלתי לגלית של יהדות לבנון ולהעברת מידע מודיעיני חיוני . תואר "יקיר הסתר" מוענק לאדם שלא נמנה על סגל אחד מגורמי קהילת המודיעין . גיליון ,5 יולי 1992 הערך של העשייה כדי שהכל 'ירוץ' . ללא אגו, ללא פאסון וללא משוא פנים . בזמן אפס נבנה פס ייצור מפעלי שידע להתמודד עם כמות החומר שהתחילה לזרום ועם המתנדבים הרבים שהגיעו . ע' : "היה ברור לי שכדי להתמודד עם האופרציה ועם כמות האנשים שגדלה, אנחנו צריכים להתרחב . התחלנו 'לכבוש' שטחים בגלילות . . . פתחנו עוד משרדים ועוד כיתות, ולא תמיד בדרך הישר . . . לפעמים פרצנו דלתות ועשינו את מה שהיה צריך . . . רוב המקומות היו ריקים כי כולם קפצו למלחמה ואנחנו היינו צריכים מרחב לעבוד בו . בהמשך התחלנו להביא מכולות . עוד אחת ועוד אחת . בסוף קמה כאן 'קסבה של מכולות' שלתוכן הכנסנו כל מה שאפשר . נתקלנו בבירוקרטיה, לדוגמא שארכיון צה"ל מאחסן רק נייר . אבל אלינו הגיעו מחשבים, מצלמות, מכשירי קשר . מי יודע לאחסן את זה ? אף אחד . אז הבאנו עוד מכולות ועוד מכולות . פיתחנו שיטת קיטלוג מסודרת, כדי שהחומר יהיה נגיש . הכל עוד שוכב בחנייה שלנו בגלילות" . * * * "בעוד אנו מטפלים בחומרים שנתפסו על המחבלים שחדרו לעוטף, האוגדות בשטח התחילו להתארגן לתמרון בתוך הרצועה . באוגדות לא הייתה תודעת אמש"ט, לא למפקדים ולא ללוחמים . מישהו היה צריך להסביר להם מה עושים עם כל המודיעין שהגיע לשטחנו, שחלק ממנו היה משמעותי לתחילת התמרון, במיוחד לגזרת אוגדה 162 שהייתה הראשונה להיכנס לעזה מצפון . המפקדים והלוחמים אירגנו את ציוותי הקרב שלהם והתכוננו למלחמה . ממש לא עניין אותם השלל שנאסף . אף אחד, חוץ מאיתנו, לא הבין עד כמה השלל הזה משמעותי ועשוי להציל חיי אדם . לקחתי את זה על עצמי . הכנסתי לרכב מגוון של פריטים מסוגים שונים שמעידים על איך נראה אמש"ט במלחמה הזו, על השטח שאליו הכוחות צריכים להיכנס ונסעתי למפקדות של שתי האוגדות המבקיעות, 162 ו - 36 . הכרתי את כל מפקדי האוגדות ואת המח"טים מתפקידיי הקודמים, כך שהיה לי קל להשיג את תשומת הלב שלהם . הגעתי והנחתי על השולחן מודיעין רלוונטי . למשל, מפה שהייתה באחד הרכבים של המחבלים, שהראתה את מרחב דרום העיר עזה שלשם תמרנה אוגדה 36 . הסברתי להם על המפה : בשטחים הפתוחים והבנויים היו פוליגונים צבועים בוורוד . כל פוליגון, על מבנים או בשטח הפתוח, ייצג תשתית של האויב . זה יכול היה להיות עמדת שיגור, מחסן, מפקדה, מוצב, או כל דבר אחר . "הבאתי אתי פריטים נוספים שנלקחו מגופות מחבלים . תוכניות הגנה והתקפה, כדי שיבינו לאן הם נכנסים . הסברתי שהם הולכים לפגוש הרבה מאד שלל . סיפרתי שאנחנו מקימים יחידה ואם הם יהיו פרו - אקטיבים וידאגו להעביר אלי את השלל כמה שיותר מהר, אני אוכל לפענח, לתרגם ולהשיב להם את זה כמודיעין לאופרציה, כמודיעין לתמרון בעיתוי הנכון והמותאם לצורכים שלהם . "חשוב להבין עד כמה היחידות ובעיקר הלוחמים חסרים תודעת אמש"ט . זה לא ברור מאליו לחיילים . הם בלחימה . קשה, אכזרית . ממוקדים כולם באויב, ולא במסמכים ובשלל שהם צריכים לשלוח לאחור . כשאין תודעת אמש"ט – אף אחד לא אוסף שלל . החייל שבקצה ממוקד כולו במשימה - לשים את המחבל שמולו "באוגדות לא הייתה תודעת אמש"ט . לא למפקדים ולא ללוחמים . מישהו צריך היה להסביר עכשיו מה עושים עם כל המודיעין שהגיע לשטחנו, שחלק ממנו היה משמעותי לתחילת התמרון" מפקד היחידה מצביע על מפה מחוררת בכדורים שנמצאה על גופה של מחבל נוח'בה בעוטף עזה
|
|