|
|
עמוד:7
1 - 100 : מאה גליונות ניסן תשפ"ה . אפריל 2025 גיליון 100 7 " 750 חברים בעמותה" כ - 750 התפקדו ונרשמו עד כה כחברים בעמותה . רובם הגדול של הנרשמים באים משלוש עמותות הגימלאים וכן מקרב המשפחות השכולות . גיליון ,4 אפריל 1992 7 / 24 . אנשים עצרו את החיים שלהם לשנה וחצי והיד עוד נטויה . “רק לאחרונה עשינו סקר יחידתי לבדוק עד כמה האנשים יכולים להחזיק מעמד . הרוב המוחלט, בסביבות ה - % 95 של אנשים אמרו לי : 'אנחנו איתך . אנחנו מבינים מה אנחנו עושים פה . אנחנו אוהבים את הפעילות ואת היחידה . אנחנו כאן' . זה דבר מדהים בעיניי" . * * * מאותו הרגע שהיחידה קמה, החל אתגר חדש : לשכנע את כלל הגופים המעורבים להעביר את השלל . ע' : "הייתי צריך להתקשר לכל אלו שלפני רגע שלחו לי מיקומי מחבלים, ולבקש מהם לשמור לי על האמש״ט בשטח . זה לא פשוט . פה מישהו רואה איזה דגל למזכרת, במקום אחר לוקחים טאבלט ומנסים לפתוח אותו . ועבורי, כפי שאני מבין באותו הרגע, כל פיסת מידע כזו היא קריטית . מעולם לא דיברו אתם על אמש"ט . הם לא ידעו שחשוב לרשום מהיכן נלקחו דברים ומה לעשות אתם . יש כאלה שהעמיסו ציוד על הרכב, עברו מקיבוץ לקיבוץ ומתישהו, ארבעה או חמישה ימים מאוחר יותר, הם התבשרו שקמה יחידה אמש"ט והם צריכים להביא אלינו את כל מה שנמצא בבגאז' שלהם" . לאט לאט התחילו להגיע משלוחים . תחילה ארגז ראשון, אחריו כמה שקיות, עוד ארגזים אחרי זה כמה תיקים . ביחידה התחילו להבין את גודל האירוע ושההתמודדות היא לא רק עם כמות החומר ( עשרות דגמי טלפונים שהורדו מגופות המחבלים, מצלמות גוף לצד מפות, תוכניות, תרשימים ורישומים ) , אלא עם מצב הצבירה שלהם . ע' : "במשלוח הראשון היה שלל ששכב בשטח כמה ימים והגיע לפה מסריח ומזוהם . חלק מהחומר הובא מאזורי קרבות, והיה על גופות מחבלים שהרקיבו עד שבדקו שאינן ממולכדות ופינו אותם . החומרים היו מוכתמים בדם, עם חלקי רקמות של מחבלים הרוגים . הסירחון היה מזעזע . הריח הזה היה אחת החוויות שלא אשכח בחיים . זה זרק אותי ישר לסיפורי השואה . בילדות שמענו סיפורים על השואה, קראנו, ראינו סרטים, השתתפנו במשלחות בתי ספר למחנות הריכוז, העבודה וההשמדה בפולין, וכל הזמן שמענו על הריח . קשה לדמיין את זה, אבל הריח שהגיע עם הארגזים והשקיות, הקפיץ לי את האסוציאציות האלה . מעבר לכך, לא הייתי רגיל בעבודה כזאת : לעבוד בידיים, לגעת, לראות, להריח ולהפעיל שיקולי דעת לוגיסטיים פלוס הגיונות מז"פיים . איך מתמודדים עם פריטים שמגיעים מזירת פשע, ללא ידע ללא ציוד ? בלי כמעט כלום ? "בלילה הראשון ירד גשם . הארגזים והציוד נותרו מחוץ לחדר . הבאנו גזיבו, לא יודע מאיפה . המשכנו לעבוד . בכל רגע אנחנו מבינים שיש אצלנו חומר שיציל חיים . שיסייע במאמצי השו״ן . מפות, מכשירי קשר . אסור שזה ייהרס בגשם . לא היה מקום סגור שבו אפשר היה להמשיך לטפל בחומרים . הגיע עוד גזיבו ועוד גזיבו . בתוך כמה ימים כל השטח מסביב נראה כמו מאהל אחד גדול, כשבתוך האוהלים נבנו פסי ריכוז ועמדות סינון של החומר, כדי לזהות ולהפנות את החומרים לטיפול . חלק מהחומרים, רטובים מהגשם, מסריחים ומזוהמים, הוצמדו באטבים לייבוש על מתקני כביסה שאולתרו בשטח . חלקם עברו ריסוס קפדני כדי להיפטר מהסירחון הנורא . פחדתי ממחלות, אבל לא הייתה לנו ברירה אלא לעבוד" . במקביל התחילו לעשות סדר ולארגן את מבנה היחידה . הגיעו שלישים מ - ,8200 ממודיעין השדה . אנשים התייצבו ללא קשר למעמדם האזרחי, לשכר שלהם, לדרגה שלהם . באו והתמקמו לאורך שרשרת חומר מודיעיני שנתפס בלבנון . "בשיחת ועידה עם קמנ"ר, הוא אמר לי ליד כולם : 'תארוז את הדברים שלך . מחר בבוקר תפתח יחידה' . איך בכלל פותחים יחידה ? " חידון אתגרי 2 # התחום : מחתרות החידה : אור סורי ראשון שאחריו האיר בוקר על קהילת המודיעין כולה . הפיתרון בעמ' 102
|
|