|
|
עמוד:56
גיליון 100 56 1 - 100 : מאה גליונות ניסן תשפ"ה . אפריל 2025 פרידה ממאיר עמית : חולם ולוחם, מנהיג ומפקד "נפרדים מדמות הרואית, מהאבות המייסדים של מדינת ישראל, של צה"ל, שתרם רבות לתקומת ישראל, לעצמאותה, לביטחונה ולשגשוגה . בתפקידיו כראש אמ"ן וכראש המוסד תרם מאיר עמית תרומה מכרעת לעיצוב דמותה של קהילת המודיעין והביטחון בישראל . חלקה עדיין לא ניתן לחשוף גם בימים אלה . חזונו הביא את קהילת המודיעין הישראלית אל קדמת העשייה המודיעינית, הטכנולוגית והמבצעית" . סופדים למאיר עמית, נשיא המל"מ . גיליון ,54 ספטמבר 2009 פריסתן, חימושן והוראות פתיחה באש . ג . ניתוח אוטומטי ( AIתועצמאב ) של סימנים מעידים, בהתייחס לפונקציית הסיכון והגדרת מערכת קבלת החלטות אוטומטיות בהתאם . ד . קביעות לגבי : תבחינים המצביעים על חריגה מהמצב הקיים ( סימנים מעידים ) ; סף הפעלה ; תוכנית התראה ; ותוכנית להפעלת הכוחות . ה . הפעלת התראה אוטומטית : דרגים בכירים ודרגי שטח אופרטיביים, בעיקר גורמי התערבות מהירים ( כוחות ומשימות ) . בנוסף, גיבוש מערכת בקרה תקפה שתוודא כניסה לפעולה של דרגים רלוונטיים, על פי ההגדרות המוקדמות . ו . תכנית מעקב תקופתי, רענון הנחות העבודה, בחינה מחודשת של "ערך הכישלון" ומנגנון תיקונים מובנה . מעטפת הגנה ומנגנוני תגובה, יעמדו במספר כללים, על פי המודל המפורט שנבנה . העיקריים שבהם יהיו שהתגובה לפער תהיה מיידית, בזמן אמת, באופן שישפיע על הפסקת הכשל או צמצומו למינימום אפשרי . ובעיקר, שתהיה מידתית ותייצר התראה מספקת אך לא מוגזמת, כך שעלות הפעולה של המעטפת תהיה מידתית ולא תשבש את הכלכליות של המערך כולו . הבעיה היא, שהכנה לתרחישים מתוכננים נשחקת לאורך זמן . שוב - הגורם האנושי . . . כך, עשרות שנים הייתה תרגולת צבאית של "כוננות עם שחר", שנראה כי הלכה והתפוגגה, עד שברגע הצורך ב - 7 באוקטובר כמעט לא נשאר ממנה דבר . . . כדי להמחיש זאת ניאחז באחד מאירועי אוקטובר 2023 : התסריט השולט בשנים שקדמו ל"שבת השחורה" ( ה"קונספציה" ) , היה שהחמאס מורתע, וחותר להיות גורם שלטוני יציב, המעוניין בטובת תושביו . אך כפי שפורסם, תוכנית המתקפה של החמאס ( "חומות יריחו" ) הייתה בידי המודיעין הישראלי כבר במאי 2022 . היא אף נתמכה משמעותית בתובנותיה של הנגדת ו' שהופצו במערכת, כי פני החמאס למתקפה נרחבת . נניח שהייתה הסכמה גורפת על כך שהתרחיש הזה לתקיפה של החמאס, הוא ב"סבירות נמוכה מאוד" כלומר, הסתברות קטנה שהתסריט יקרה, שהרי החמאס אינו יותר מכנופיית מחבלים, שאינה מסוגלת לבצע התקפה נועזת ונרחבת שכזו . האם היה סביר להעמיד עוצבות שלמות להגנה מפני תרחיש כזה, גם ביחס לסבירות שולית ככל שתחשב ? מובן שלא - המשמעויות הנגזרות מכך כרוכות בעלויות עתק ושחיקה מיותרת של כוחות צבאיים . היערכות יתר שעלותה גבוהה, תוביל לאורך זמן לקביעה שהמערכת מבזבזת תקציבים מיותרים, ולכן היקף כמות הכוחות ידולל ויפחת בהדרגה, ומעטפת ההגנה תתמסמס ותיעלם . . . לכן, צריך היה לייצר פתרון התראתי ותגובתי בהתייחס להגדרת רמת הסיכון . למשל, מערכת התראה על בסיס ניתוח אוטומטי ( AI ) של הסימנים המעידים, שתזעיק את הרמטכ"ל, צמרת צה"ל במטכ"ל, המפקדים הבכירים בשטח, צמרת השב"כ ומשטרת ישראל ; ותפעיל בו זמנית שרשרת פעולות תגובה אוטומטית של רצף הפעולות שתוכננו מראש לתסריט הזה . גם אם מעטפת הגנה כזו לא הייתה בולמת את ההתקפה הרצחנית ופריצת הגדרות הראשונית, היא הייתה יכולה להקטין את "ערך הכישלון" לשיעור הניתן להכלה, הקטנה של עומק חדירת החמאס והיקף הנפגעים, ולסייע בהחזרה מהירה יותר של המצב לשליטה . לסיכום , הקונספציה היא חלק מחיינו וצריך להכיר בכך . נכון לעשות כל שניתן כדי לאתגר אותה ולטייבה . מאחר ו"הגורם האנושי" איתנו כל הזמן, יגיע גם הכשל . . . לכן, המאמץ החשיבתי והיצירתי צריך להיות מוקדש לטיוב הערכת המצב והערכת "ערך הכישלון" . ראוי לבנות מעטפות הגנה, באמצעות איתור מוקדם ומובנה של נקודות הכשל האפשריות, והתאמת מענה מידתי . כך תתאפשר התמודדות עם כשל, הקטנת הנזק, ומניעת נזק שיוגדר ככזה שלא ניתן להכילו . מעטפת הגנה כזו לא הייתה בולמת את ההתקפה הרצחנית ופריצת הגדרות הראשונית, היא יכולה הייתה להקטין את "ערך הכישלון" לשיעור הניתן להכלה כריכת ספרו של יצחק בן ישראל . אי ודאות . מקור : freepic
|
|