לזכרם

עמוד:53

ניסן תשפ"ה . אפריל 2025 גיליון 100 53 1 - 100 : מאה גליונות לזכרם ומה אתה תעשה אם הבן שלך יהיה חולה ? תפקיד הנשים בקהילת המודיעין אינו מודגש והקהילה נתפסת "גברית" בעיקרה . יש חשיבות עצומה בהעלאת המודעות לתפקידים שממלאות הנשים בקהילה . נשים נתקלו בשלב זה או אחר בעבודתן, בסירוב מוחלט לשבץ אותן בתפקידים הנחשבים ל"גבריים" . כישוריהן נתפסו כבלתי רלוונטיים בחלק מהמקרים והמגדר היה למעשה הסיבה היחידה לעצירת קידומן . יוכי ארליך : "ראש זירה ריאיין אותי לתפקיד רע"ן ושאל מה אעשה אם הבן שלי יהיה חולה . ומה אתה תעשה אם הבן שלך יהיה חולה ? הגבתי מיד" . רב - שיח נשות מודיעין שהתקיים במל"מ . גיליון ,51 פברואר 2008 חידון אתגרי 25 # התחום : מוסד החידה : ליידי סטנהופ, סיפור מהסרטים שלא היו על אביב נעורים . הפיתרון בעמ' 102 ״ספיח" . בליווי שליחים מארץ ישראל, הוברחו חברי הגרעין למרסיי שבצרפת, שם עלו באפריל 1947 על אוניית המעפילים ״תיאודור הרצל״, שנתפסה על ידי הבריטים מול חופי חיפה . לאחר מאבק עיקש ואבדות בנפש מבין המעפילים, הם הורדו בכוח מהספינה והוגלו למחנות המעצר בקפריסין . כעבור שמונה חודשים קיבלו חברי הקבוצה היתר עליה ( סרטיפיקט ) , ובדצמבר 1947 הגיעו לקיבוץ שער העמקים . בספטמבר ,1948 בעיצומה של מלחמת השחרור, עזב אהרן את הקיבוץ, התגייס כחייל בודד לחיל התותחנים, והשתתף בקרבות מלחמת השחרור . במסגרת שירותו הצבאי, שירת גם כמדריך בבית הספר לתותחנים, שם הדריך את המחזור הראשון של קורס הנ״ט . בשנת 1950 יצא לקורס קצינים . בשנת 1956 השתחרר מצה״ל בדרגת סרן והחל לעבוד בשב״כ . בתחילה שירת באגף האבטחה כשומר ראשו של ראש הממשלה דוד בן - גוריון . בהמשך עבר לאגף המבצעים . במסגרת התפקיד הושאל למוסד מספר פעמים ונשלח למדינות שונות . כמו כן שימש שלוש שנים כקצין ביטחון של אל - על באירופה . משב״כ פרש בגיל 47 כרע״ן תפקידים מיוחדים, והחל לעבוד כמנהל תפעול והפצה בשבועון ״לאשה״ במשך כ - 10 שנים, שלאחריהן חזר לעבוד בשב״כ עוד מספר שנים . אהרן התנדב במספר מסגרות : בתי אבות, פרויקט ״עיר בטוחה״ של עיריית רעננה - שם נבחר ב - 2008 למתנדב מצטיין, ליונ׳ס רעננה - שם נבחר ב - 2008 לאיש השנה, ומשנת 2008 ועד פרוץ מגיפת הקורונה התנדב בבית החולים ״שיבא״, במחלקה הכירורגית . בשנת 2014 קיבל תעודת הוקרה כמתנדב מצטיין מבית החולים . בשנת 1959 נישא לאורה כרמל, ולהם שלושה ילדים, שמונה נכדים ושני נינים . יהי זכרו ברוך . יוסף ( יוסלה, יוסקה ) רגב ( גרבר ) בן יהודית ויעקב גרבר נולד בט״ו בתשרי תרפ״ו, 3 באוקטובר 1925 נפטר בכ״ו באדר א תשפ״ד, 6 במרץ 2024 יוסלה, בן מושב נהלל, נולד בבית חולים העמק במעיין חרוד לוותיקי העלייה השנייה, אח צעיר לנעמי . כשהיה בן שמונה וחצי התאבדה אימו יהודית, ואחותה רבקה הורביץ גרבר הגיעה ונרתמה לגידול הילדים ולניהול משק הבית . בנערותו היה יוסלה פעיל בהגנה ויד ימינו של עמוס פיין, מפקד ההגנה המרחבית . מתוקף תפקידו מילא את כל הסליקים בנהלל, התאמן בנשק וצבר ניסיון פיקודי . בגיל 17 התגייס לצבא הבריטי . הוא שירת במצרים ובמערב אירופה, והיה איש סודם של אנשי הנקם והברחת היהודים . כשהשתחרר הצטרף לארגון הבריחה, ועסק בהברחת יהודים פליטי השואה לאיטליה, בהכשרתם ובהברחתם לישראל . כשחזר הצטרף ל"הגנה" והיה מפקד כיתה במחלקה הנהללית . אז החלה חברותו הקרובה עם זאב ( זאבלה ) עמית, שהתפתחה לשותפות לדרך לשארית חייהם . במלחמת השחרור הוכרזה המחלקה כפלוגה בגדוד הפשיטה ,89 ויוסלה היה לסגן מפקד הפלוגה . במהלך המלחמה נשלח לקורס מפקדי המחלקות הראשון בצה״ל . לאחר מבצע כיבוש משטרת עיראק סווידאן וכיבוש הנגב המערבי, חזרו יוסלה וזאבלה למשק . בכנס הגדוד סיפר המג״ד לשעבר שסרן אריק שיינרמן מקים יחידה לפעולות תגמול . יוסלה וזאבלה נסעו לירושלים, והודיעו לאותו אריק שבאו להצטרף ליחידה שעוד לא קמה, לימים יחידת הקומנדו 101 . עם איחוד יחידה 101 עם הצנחנים מונו יוסלה וזאבלה למפקדי פלוגות ג' ו - ד', אך לאחר זמן קצר השתעממו וביקשו לפרוש . הם חזרו הביתה ומונו למפקדי מחוזות הגדנ״ע בצפון, וכשתוכננו פעולת תגמול, היו מצטרפים לכל פעולה . לאחר תקופה קצרה בגדנ״ע, בעצתו של משה דיין, נפגשו עם מלכה ברוורמן, סגניתו של ראש המוסד דאז איסר הראל . למחרת גויסו למוסד שהיה בראשית דרכו . בשנותיהם הראשונות שירתו בצפון אפריקה . כשסיים יוסלה את שירותו במרוקו, הוביל את קבוצת העולים האחרונה לספינה ״אגוז״, שהובילה עולים לצרפת בדרכם לארץ כבר 13 פעמים . כשהגיע יוסלה לפריז, התקבלה הודעה כי הספינה לא הגיעה ליעדה . לאחר שנודע שהספינה טבעה על כל נוסעיה, נשלח יוסלה בחזרה למרוקו . לאחר כמה ימים עצרה המשטרה מקומי ששמו היה בנני, כשמו המחתרתי של יוסלה לפני שיצא ממרוקו . בנני עונה ומת בזמן חקירתו . בהמשך שירת כמה תקופות באירופה, ובמהלכן פגשו יוסלה וזאבלה את נעמי שמר בפריז . נעמי שמעה סיפורים, וכתבה עליהם את השיר ״אנחנו שנינו מאותו הכפר״ . כשמלחמת ששת הימים עמדה לפרוץ, היו שניהם בארץ . יוסלה מונה לקצין האג״ם של אוגדת שרון, וזאבלה נשאר במשרד . צרכים מבצעיים חייבו החלפה ביניהם : יוסלה נסע למרוקו, וזאבלה החליפו עם אריק בדרכו לכיבוש סיני . בתחילת שנות השבעים שירתו יוסלה וזאבלה ביחידות נפרדות . יוסלה התמנה לראש השלוחה בקפריסין . עם פרוץ מלחמת יום כיפור, באוקטובר ,73 נסע זאבלה לסיני ושהה עם אריק שרון בנגמ״ש הפיקוד, עד שנפגע ונהרג בקרב החציה . יוסלה קיבל את הידיעה בקפריסין, עם אישור לחזור לארץ . משדה התעופה הוא נסע ישירות לסיני, והחליף את זאבלה בכיסא שליד אריק בנגמ״ש הפיקוד . השיר ״אנחנו שנינו מאותו הכפר״ קיבל תוקף מצמרר . לאחר כמה שנים בארץ, בסוף שנות ה- ,70 הודיע יוסלה על יציאה לפרישה מוקדמת . זמן קצר לאחר מכן פרצה המהפכה באיראן, יוסלה גויס בחזרה למוסד . משימתו האחרונה, ואחת מהמסוכנות שביצע, הייתה באיראן, בזמן ההפיכה האיסלאמית, משם יצא לאחר כניסתו של חומייני . כשחזר מאיראן שב למשק בנהלל ולמשפחה ושם בילה את שארית חייו . הוא סיפר מעט, וכאיש מוסד עד יומו האחרון, לקח איתו את כל הסודות לקבר . יהי זכרו ברוך .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא