|
עמוד:29
גיליון 100 29 1 - 100 : מאה גליונות ניסן תשפ"ה . אפריל 2025 חידון אתגרי 13 # התחום : אמ"ן החידה : הלוחם שנפל ב"סוזאנה" לא היה שייך בכלל לאירוע . הפיתרון בעמ' 102 ח"י למל"מ בעיתוי לא פשוט, שבועיים לאחר מתקפת הטרור הבלתי נשכחת ונפילת מגדלי התאומים בניו יורק, התקיים במל"מ אירוע מיוחד : חג ח"י שנים למל"מ . וכך תיאר המנכ"ל, שייקה דליות : "ערב של התכנסות של טפיחות כתף וחיבוקים . ותיקים בעיניים בורקות משחזרים חוויות ומבצעי עבר ללא מידור וצנזורה . לא לעתים קרובות נפגשים אנשי הקהילה מהמוסד, שב"כ, אמ"ן ונתיב לפגישה שכזאת " . גיליון 27 , אוקטובר 2001 הקים ממשלת ימין מובהקת . העמדתו לדין בפרשיות "תיקי האלף" וסירוב מפלגות המרכז לתמוך בו תחת משפט הביאו אותו להקמת ממשלת ימין קיצונית, ולהשקת ה"רפורמה המשפטית" שבישרה גם על תחילת המשבר ביחסיו עם קהילת המודיעין . השלב הראשון במשבר קיבל את הביטוי המובהק בהתעלמות נתניהו משש התרעות קונקרטיות - ארבע של אמ"ן ושתיים של הרמטכ"ל וראש השב"כ - ביחס להידרדרות כושר ההרתעה הישראלי כתוצאה מהמשבר שיצרה הרפורמה . התנהגות זו, לצד התנזרות גוברת מפגישות עם ראשי המערכת, יצרה שינוי חסר תקדים בדפוס יחסי קברניט - מודיעין בישראל וחריג ברור מהתנהלותו הזהירה של נתניהו עד אז . היא שיקפה כנראה ביטחון עצמי גדול מבעבר ביכולותיו, השפעה חריגה של סביבתו הקרובה, וסדר עדיפויות יוצא דופן ששם בקדימות את המשך הרפורמה כדי לשמר את ממשלתו מעל פגיעה אפשרית בביטחון ישראל . השלב השני החל לאחר ה - 7 באוקטובר . הלם ההתקפה שלא קדמה לה כל התרעה הגדיל את חוסר האמון של נתניהו בארגוני המודיעין ותחילת הדיון הציבורי שהטיל את האחריות לכישלון הנורא גם עליו אישית הכשיר מבחינתו את הקרקע לפתיחת מסע של הטלת האשם על ארגוני המודיעין והצבא בלבד . האות לכך ניתן לאחר מסיבת העיתונאים הראשונה שלו ב - 28 באוקטובר, בה סירב לקחת אחריות . המסר, ששוחרר לפרסום כמה שעות אחר כך, היה כי "בניגוד לטענות השקריות, בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מלחמה מצד החמאס", וכי "כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש שב"כ, העריכו שחמאס מורתע ופניו להסדרה . זאת ההערכה שהוגשה פעם אחר פעם לראש הממשלה ולקבינט על ידי כל גורמי הביטחון וקהילת המודיעין, כולל עד פרוץ המלחמה" . מסע האמירות החוזרות ונשנות נגד ראשי מערכת הביטחון וקהילת המודיעין ( להוציא המוסד ) שמתנהל מאז, הינו תופעה חסרת תקדים בחברה הישראלית שתמיד ידעה לתת מבטחה בגורמי הביטחון, בוודאי בזמן מלחמה . פרסומי מה שמכונה "מכונת הרעל", המהדהדים מסרים המשרתים את ראש הממשלה נגד יריביו, כוונו בעיקר נגד הרמטכ"ל וראש השב"כ ודחפו מסרים קונספירטיביים לפיהם מערכת המודיעין הסתירה במתכוון מסמכים ומידע, כחלק מקונספירציה שעמדה ברקע לפרוץ המלחמה . מסע אמירות זה ערער, כפי שעולה גם מתוצאות סקרים, את אמון חלק מהציבור במערכת הביטחון וקהילת המודיעין שהפכו להיות חשודות בהטיות פוליטיות . נתניהו היה יכול לצאת לציבור ולהזים פרסומים אלה, אך נמנע מלעשות כך מסיבות השמורות עימו . על פי כל הסימנים, האווירה שנוצרה פגעה בנורמות המקובלות של רמת היושרה הנדרשת מאנשי המודיעין במגעיהם עם הדרג המדיני ובמיוחד ראש הממשלה . השלב השלישי והמסוכן ביותר לעצמאות קהילת המודיעין הוא היוזמה, הנמצאת בתהליכי חקיקה, להקמת מחלקת מודיעין חדשה במשרד ראש הממשלה במטרה לאתגר את הערכות המודיעין של אמ"ן, השב"כ, והמוסד . השלכות מהלך כזה עלולות להיות הרסניות – החדרת אג'נדה פוליטית מובהקת לתהליך ההערכה וערעור מעמדה המקצועי של קהילת המודיעין שמאז הקמתה ידעה לשמור על עצמאותה . התקדים של "המשרד לתוכניות מיוחדות" שהוקם בפנטגון ב - ,2002 כביכול במטרה לספק למקבלי ההחלטות מודיעין גולמי על עיראק ובפועל כדי ללחוץ על גופי המודיעין האחרים לייצר הערכות שיצדיקו את הפלישה לעיראק, יכול ללמד על ההשפעה ההרסנית שיש להקמת גופים כאלה על היכולת לייצר הערכות אובייקטיביות . ולבסוף, קיים גם החשש משימוש במודיעין כדי לפגוע באבני היסוד של הדמוקרטיה . נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, התייחס לנושא באופן כללי כאשר התריע בראיון לערוץ 12 מפני אובדן השלטון הדמוקרטי . אבנר ברנע, בכיר שב"כ לשעבר, היה יותר קונקרטי כאשר התייחס לסעיף 7 ( א ) בחוק השב"כ, המפקיד את השירות על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו", והזהיר מפני מצב בו ראש השב"כ הנוכחי יוחלף באחד מנאמני נתניהו . במצב כזה, ראש השב"כ עלול, לדוגמה, לא להתערב בניסיון למנוע בחירות או לעשות שימוש בשירות כדי להצר את צעדי האופוזיציה . מעמדה החזק יחסית של הקהילה, החוסן שהפגינה החברה האזרחית מאז תחילת המהפכה המשפטית, עצמאותו היחסית של בית המשפט העליון והעובדה שבניגוד לטראמפ, ששלטונו מובטח עד ראשית ,2029 שלטונו של נתניהו יציב פחות, הינם גורמים המחזקים את יכולת קהילת המודיעין להתמודד עם האיומים . מנגד, תהליכי הפוליטיזציה המואצים שקהילת המודיעין האמריקאית עוברת בחודשים האחרונים עלולים ליצר "התלכדות זירות" והצדקה גם עבור אלה בישראל החותרים לביית את קהילת המודיעין לצורכיהם . תמונת מצב זו מובילה למסקנה אחת : יש צורך להשקיע כל מאמץ, של כל גורם המכיר בחשיבות קהילת מודיעין מקצועית ואיכותית לביטחון המדינה, כדי לסייע לה להתמודד עם פוטנציאל האיום הפופוליסטי בפניו היא ניצבת כיום . יש צורך להשקיע כל מאמץ, של כל גורם המכיר בחשיבות קהילת מודיעין מקצועית ואיכותית לביטחון המדינה, כדי לסייע לה להתמודד עם פוטנציאל האיום הפופוליסטי בפניו היא ניצבת כיום הלם ההתקפה ב - 10 . 7 שלא קדמה לה כל התרעה הגדיל את חוסר האמון של נתניהו בארגוני המודיעין
|

|