|
|
עמוד:27
גיליון 100 27 1 - 100 : מאה גליונות ניסן תשפ"ה . אפריל 2025 "חזבאללה ינסה להגיע לעומק שטחנו" "האפשרות של שיגור טילים לעומק שטחנו אינו תסריט דמיוני . חזבאללה ימשיך לפעול בגזרת הר דב, אבל אין זה סוד שהם חותרים להגיע לעומק השטח הישראלי . ידוע שאספקת אמצעי הלחימה כמו גם הכסף מאיראן לא פסקו ליום אחד . מדינת לבנון בלבד אחראית על כל דבר שקורה בשטחה . כולל הדרום" . אורי לוברני, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בלבנון . גיליון 25 , דצמבר 2000 את תפיסת עולמם, הסיכוי להיווצרות קונפליקט חריף בין מערכת המודיעין למנהיג הפופוליסט הוא גבוה . במצב כזה, כפי שניתן ללמוד מהניסיון בארצות הברית ובישראל, עלולים להישבר כללי המשחק . טראמפ וקהילת המודיעין האמריקאית מערכת היחסים בין הנשיא למודיעין, מאז הוקמה קהילת המודיעין האמריקאית ב - 1947 ידעה עליות ומורדות אך נשארה תמיד מעוגנת במסגרת מגודרת היטב . בחירתו בנובמבר 2016 של הנשיא טראמפ, שהיה מלכתחילה מועמד חריג בעל אפיונים פופוליסטיים מובהקים, שינתה מצב זה לחלוטין . בבסיס מערכת היחסים הזו עמדה "הערכת מודיעין לאומית" ( NIE ) שהתפרסמה ב - 6 בינואר ,2017 יום לפני כניסת הנשיא החדש לתפקידו, שקבעה כי רוסיה התערבה בבחירות בעיקר באמצעות מתקפות סייבר והשפעה על השיח ברשתות החברתיות, במטרה לקדם את ניצחונו . גם מנהיג שלא ניחן במאפייני אישיות פופוליסטית היה נפגע מפרסום המסמך ועיתוי פרסומו, קל וחומר טראמפ . התוצאה הייתה העצמת עוינותו לקהילת המודיעין ותפיסתה כאויב מרכזי לשלטונו . ג'ון מקלפלן, מוותיקי ה - CIA ומי ששימש כראש הסוכנות בפועל, איתר ארבעה שלבים ביחסי טראמפ עם הקהילה במהלך הקדנציה הראשונה שלו . הראשון, בורות , היה תוצאה של היעדר כל ניסיון במדיניות חוץ . דברי טראמפ לאחר תדריך המודיעין הראשון שקיבל בחייו באוגוסט ,2016 לפיהם משפת הגוף של המתדרכים ניתן היה להבין עד כמה הם מתנגדים למדיניות אובמה, שיקפו את מידת הבנתו בתחום ואת כוונתו לעשות שימוש במודיעין לצרכים פוליטיים . בהמשך בא שלב ה עוינות – תגובת טראמפ לאישוש שנתנה קהילת המודיעין לחשדות בדבר ההתערבות הרוסית בבחירות . ביטויים בולטים לכך היו התייחסותו לפרסום המסמך ב - 6 בינואר כאל אירוע שהיה יכול להתרחש ב"גרמניה הנאצית" או הצהרתו, כאשר נפגש עם עמיתו הרוסי ביולי ,2018 כי הוא מאמין לפוטין יותר מאשר לקהילת המודיעין האמריקאית . טראמפ גם הבהיר כי אין לו עניין בתדרוכי המודיעין כולל התדרוך היומי לנשיא ( PDB ) הנחשב לגולת הכותרת של עבודת הקהילה, וזלזל בצורך לשמור מקורות כעולה מחשיפת מידע מודיעיני רגיש שהתקבל מישראל לשר החוץ הרוסי לברוב, או מפרסום תמונות לוויין מסווגות בציוצי הבוקר שלו . השלב השלישי היה שלב ה הזדקקות . כמו כל קודמיו טראמפ גילה את הצורך במידע והערכות מודיעין ולכן, למרות עוינותו לקהילה, הוא אישר מבצעים שנסמכו על מודיעין דוגמת תקיפות של מתקנים הקשורים לנשק כימי בסוריה, חיסול מנהיג המדינה האיסלאמית, אבו בכר אל - בגדאדי באוקטובר 2019 וחיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים בינואר 2020 . באופן אירוני, למרות שעוינותו למודיעין הייתה ידועה היטב, הוא נהג להתגאות דווקא במבצעים אלה . השלב הרביעי שהחל ב - 2019 היה פוליטיזציה של קהילת המודיעין . ביולי 2019 התפטר ראש מנהלת המודיעין ( DNI ) דן קוטס, רפובליקני מתון שניסה לשמור על הקהילה נקייה מפוליטיקה . טראמפ עשה כל מאמץ כדי להחליפו בנאמנו, ג'ון ראטקליף שנחשב, גם בעיני חברי קונגרס רפובליקנים ל"פוליטי מדי" . לאחר קרוב לשנה ראטקליף מונה לתפקיד וכהונתו, שנמשכה חצי שנה, התאפיינה במעורבות פוליטית גבוהה בהרבה מהמקובל, כולל פרסום מסמכים שהוערכו כמזויפים וסייעו לטראמפ במהלך מערכת הבחירות . למרות זאת הנזק שגרם ממשל טראמפ לקהילת המודיעין בקדנציה הראשונה היה מוגבל בעיקר לדיבורים . לא כך הקדנציה השנייה . מימין : רונן בר, ראש השב"כ, עודד בסיוק, ראש אגף מבצעים ואהרון חליווה, ראש אמ"ן לשעבר . צילום : קובי גדעון, לע"מ ג'ון מקלפלן, לשעבר ראש ה - CIA בפועל, איתר ארבעה שלבים ביחסי טראמפ עם הקהילה : בורות, עוינות, הזדקקות ופוליטיזציה חידון אתגרי 12 # התחום : שב"כ אבטחה החידה : מחשב כיס והריון עלולים להפיל מטוס . הפיתרון בעמ' 102 היעד המרכזי של מנהיגות פופוליסטית הוא רכישת ושימור האהדה הציבורית ולא הגנה וקידום האינטרסים החיוניים לביטחון האומה
|
|