|
|
עמוד:286
286 כבוד האדם , איסור על עינויים ושמירה על זכויות הנאשם , אשר רובם אף עוגנו בחקיקה ) ראו : ( . 1992 - התשנ " בכבוד האדם וחירותו , - חוק יסוד אין להתעלם מכך שמערכת אכיפת החוק היא חלק ממנגנון הפיקוח של המדינה , עם זאת , וככזו קיבלה ממנה סמכות ולגיטימציה לשימוש בכוח כלפי אזרחים הקשורים לדעתה להפרת ( . הבעיות המהותיות העולות מההיתר לשימוש בכוח הן מתי וכמה 1998 הסדר החברתי ) אמיר , ( מבחינה בין תיאוריה למעשה בתחום סמכויות החקירה 2007 להשתמש בו , ונגד מי . לרנאו ) מצביעה על מגמה לפיה קיים פער בין הוראות החוק שנועדו להבטיח את . היאוזכויות חשודים ( 1996 - מעצרים ( , התשנ " ו - זכויותיהם של חשודים ) חוק סדר הדין הפלילי ) סמכויות אכיפה מגמה זו של יישום . מיושמות באופן חלקי בלבד , לדעתה , לבין העבודה בשדה . הוראות החוק חלקי מכנה לרנאו " יישום מבחין " . מסגרת תיאורטית מתאימה להבנת המתח הקיים בשלב החקירה המשטרתית מספק פאקר מציג שני מודלים תיאורטיים העומדים בבסיסו של . פאקר ( 2007 בתוך לרנאו , 1968 Packer, ) ההליך הפלילי ומשקפים אינטרסים שונים הנאבקים ביניהם . ( , המדגיש את הצורך Crime Control Model ) מודל הפיקוח על הפשיעההאחד הוא לחמקובל עליהיא לקדם תיקים לסיום מוצמודלהתמטר . להביא להרשעת מרב העבריינים ידי קיצור תהליכים עד כמה שניתן . מודל הפיקוח על הפשיעהבמשאבים עלןוכסילחתוךויעיל , ה של מיגור הפשיעה , והוא מעצב את מערכת אכיפת החוק מתוך שאיפה לקיים סמושתת על תפי פיקוח אפקטיבי ויעיל על הפשיעה , לצמצם את רמת העבריינות ולשמור על הסדר הציבורי . באים על עונשם . המגמהההפיקוח נמדד במספר העבריינים המובאים לדין ומספר המורשעים העיקרית במודל זה היא להרחיב ככל האפשר את הסמכויות המופקדות בידי יחידות החקירה . כדי להשיג סיום מהיר , חסכוני ויעיל של ההליך הפלילי . כאמור , , זאת אתמודל זה מציב במרכזו . ( Due Process Model ) מודל ההליך התקיןהמודל השני הוא הגבלות על הכוח השלטוני . הערךוממילא תומך בהטלת את זכויותיו של הנאשםוזכויות הפרט המוסרי העומד בבסיסו של מודל זה הוא חשש מפני שימוש מוטעה , מוגזם או שימוש לרעה היא להרחיב את ההגנה על . מטרת המודלבכוחות שהחברה מפקידה בידי מערכת אכיפת החוק , הפרט באמצעות יצירת הליכים פורמליים והטלת מגבלות על סמכויותיה של מערכת אכיפת החוק .
|
אדמוני, אריאל
|