|
|
עמוד:282
282 . ברנס סירב , וטען שבקשת חנינה תהיה הודאה באשמה על רצח שלא חנינה והציע לו לבקש . הוא לא הסתפק בשחרור ודרשממאסרולאחר ניכוי שליש ברנס שוחרר 1983 בשנת ביצע . לערוך לו משפט חוזר . , כלומר , ללא שמיעתזיכוי אילםהחליט בית המשפט לזכות את ברנס ב 2002 בדצמבר לאחרההחלטה התקבלה . מבלי לקבוע אם הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לווהראיות ברנס תבע מהמדינה פיצוי שהתביעה הביעה רצונה שלא לנהל משפט וחזרה בה מכתב האישום . ביתפסק 2010 תו . בשנת רשע הובילו להשהרבים שעבר ועינוייםעל שנות הסבל שעבר בכלא וה שקלים על הנזק שנגרם ןמיליו 5 כי יפוצה על ידי המדינה בסכום של תל אביבבהמשפט המחוזי . לו ספרו של עזרא גולדברג על ( ו 76 / 127 * תיאור העובדות בפרשה זו התבסס על הערעור הפלילי שהגיש ברנס ) ע " פ ( . 1983 ) פרשת מע " צ בשורה של עבירות חמורות , , שכללה שבעה צעירים , הואשמו חברי " כנופיית מע " צ " 1978 בשנת . פרשת מעצרם וההליכיםשוטריםושופטיםשל רצח תכנון מעשיושכללו שורה של הצתות המשפטיים נגדם סוקרו בהרחבה בכל כלי התקשורת , שכן , על פי חוקרי המשטרה , מדובר היה מאורגנת היטב ששמה לה למטרה לזרוע הרס בציבור , ואף הושמעו רמזים אנרכיסטים בקבוצת על הקשרים פוליטיים . לטענתם , . עינויים ו בשג כבר במהלך המשפט טענו הנאשמים כי עונו וכי הודאותיהם הו שימוש במכות חשמל , הטלת שתן וצואה על חלק מהנאשמים , , בין היתר עינויים אלו כללו , הכחישו מכל וכלוהפרקליטותמשטרת ישראלצמרת . החדרת חפצים לפי הטבעתומכות קשות התייצבה בפני ההרכב המשפטי אשר דחהאת העינויים . חזית אחידה של קציני וחוקרי משטרה כינה אותן " מצוצות מן האצבע " . השופטים קבעו ף ללא יוצא מן הכלל את טענות הנאשמים וא . שטענות הנאשמים בקשר לעינויים הן חלק ממזימה להתל בבית המשפט , בית המשפטלאחר משפט ארוך ומתוקשר , הורשעו כל חברי הכנופיה על סמך הודאתם ב שנעו בין שלוש שנים לעשר שנים . ארבע עשרה שנים לאחר חקירתם , מאסר ונידונו לעונשי שהיה מעורב , לאחר שסיימו לרצות את עונשי המאסר שהוטלו עליהם , הודה קצין משטרהו קשה ובהשפלות , וכי עדויותיהםאלימותבחקירה , כי העדויות נגבו מהנאשמים תוך שימוש ב
|
אדמוני, אריאל
|