נוף, תרבות ומורשת היסטורית בעיר חרדית: הרהורים על שימור במלאת 100 שנים להקמת בני ברק - אברהם (אבי) ששון

עמוד:423

423 8 1924 מפת המושבה בתכנונו של טישלר , : 3 איור משנות הארבעים החלו בתי היישוב לצמוח לכדי שלוש וארבע קומות , תוך שמירה על צניעות כך , סגנונות שונים ואקלקטיים . ומציגם מבני הציבור נבנו בצניעות יחסית אך גם הם א סגנונית . לסגנון הצנוע של בתי ינלאומי סגנון הבהלב בין ישבית הכנסת הגדול בשלבו הראשוןלמשל , אולי , לב קשתות גדולות בחזיתויאך ש , מובהקבאוהאוס בסגנון נבנה המושבה . בית העירייה דימוי ללוחות הברית . כ המושבה שמרה על צביונה הדמוגרפי הדתי עד לראשית ימיה של המדינה . עם העלייה ההמונית והקמת המעברות בשולי העיר בשנות החמישים , החלה אוכלוסייה מסורתית ולא דתית להיות חלק מנוף העיר . לצד מערכות החינוך והתרבות הדתיות שפעלו בעיר , החלה לצמוח מערכת מקבילה לאוכלוסייה החילונית . עולה , אם כן , כי באותם ימים פעלו בעיר שלושה גושי לאומיים , ומסורתיים וחילוניים . מסוף שנות השבעים , תהליכים - אוכלוסיות : חרדיים , דתיים חברתיים שעברו על מדינת ישראל הביאו להגירת אוכלוסייה דתית וחילונית מחוץ לעיר , להתיישבות ביהודה ושומרון מחד גיסא , ולשכונות ולערים חדשות בגוש דן מאידך גיסא . לשינויים דמוגרפיים אלה יש השפעה עמוקה על תחומים שונים וגם על היחס למורשת ולשימור . . 157 , 2008 רביד 8

אדמוני, אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר